הכל

מרי סעדיה לדאני המכונה אלג'יאר, היה חכם בישוב צואדחה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צואדחה נמצא באזור עותמה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: רדאעי, לדאני, מחזרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה רדאעי ומרי דוד מחזרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף, שמעון ודוד תרמו ריאל אחד.

מרי זכריה בן מרי זכריה לוי חברוני הוא בנו של מרי יחיא חסן, עיין ערך הבא. הוא נולד בשנת תרל"ד - 1874 בישוב נאצ'רי במחוז איב בדרום תימן. אביו היה ממנהיגי הקהילה. הוא נשא לאשה יתומה, שאביו הצילה מידי השמד של המוסלמים ודאג לפרנסתה.

עלה לארץ עם בני המשפחה בשנת תרע"ד - 1914 והתיישבו במושבה בזכרון יעקוב. לאחר שנהרג אביו, רב הקהילה, בשנת תרע"ט - 1919 מילא את מקום אביו.

הוא היה רב הקהילה, וכמקובל במסורת תימן, שמש גם שוחט ומנקר ובכל תפקידי ההנהגה עד לפטירתו בשנת תש"ז - 1947.

נפטר בזכרון יעקוב בשנת תש"ז, ונקבר בירושלים.

מרי יהודה בן יוסף לוי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.

ר' יחיא בן דוד הלוי העתיק קובץ חיבורים העוסקים בהלכות שחיטה. לא ידוע מקומו, ולמיטב הערכתי, כתב היד נעתק במרכז תימן במאה הי"ט, בהסתמך על העובדה, כי העתיק את חיבורי מהרי"ץ. ואולי הוא זה אשר העתיק את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בשנת תרט"ו - 1855, המוזכר באנציקלופדיה ע' 293.

בכתב היד הלכות שחיטה לרמב"ם, שערי קדושה למהרי"ץ ובהמשך הלכות קדושה לרמב"ם. גודל כתב היד כגודל מהדורת כיס, י"ז שורות בעמוד.

בקולופון כתוב: