תימן הכפרית

אצעדה

טיפוס זה של אצעדה נפוץ בתימן הכפרית, בעיקר בתימן התחתונה ובתימן הדרומית והמזרחית ונפוץ בגירסאות ובכינויים שונים בקרב יהודיות ומוסלמיות. נהגו לענוד אותן בזוגות על הזרועות בין צמידי זכוכית [זג׳אג׳, סואר] צבעוניים, שנמכרו ע"י רוכלים סומאלים שהגיעו לכפרים. כאשר הפשילה האישה את שרווליה הרחבים וקשרה אותם על העורף התגלתה מערכת האצעדות.

תליון רקה

תליון רקה, אחד מתוך זוג, נפוץ באיכויות ובטכניקות צורפות שונות בתימן הכפרית.

בית קמיע מלבני

תליון קמיע מלבני אינו נפוץ כמו הגלילי. הוא מעוטר בדגם מעגלי עם כיפת גרנולציה במרכז. בצדו הימני – מכסה, בתוכו נהגו לתחוב קלף או פיסת נייר עם נוסחה מאגית, צמר גפן מבושם או ענפי פיגם (שד'אב), היעילים נגד עין הרע (חדרה).

ענק חזה

ענק זה מורכב מחלקים שאיכותם אינה אחידה: איכות הכסף והעבודה בחלקים המרכזים (לוחית מלבנית ותליון רוזטה) גבוהים והם כנראה מהמחצית ראשונה של המאה ה-20; ואילו איכותם של המחרוזות (חרוזי מת'מנאת ותות) ושל משולשי הקצה –נמוכה, והן כנראה תוספת מאוחרות יותר. שילוב זה של חלקים מאיכויות שונות של חומר ועבודה, ממחיש את תפקידו הכלכלי של התכשיט: חלקי התכשיט התימני, גם המפואר ביותר, היו מושחלים על חוטי כותנה או משי, כך שאפשר היה לפרקו ולמכור חלקים ממנו בעת מצוקה, ולחזור ולהרכיבו מחדש.

ענק

ענקים אלה פרוסים על בטנת אריג פרחוני, למנוע אובדן תליונים הענק, להבטיח פריסה של הענק והצנעת הצוואר, וכן תחושה נעימה במגע עם העור. בחירת אריג הבטנה מבטא גם את טעמה האישי של העונדת. אולי גם בכדי לעקוף את האיסור ללבוש אריג פרחוני, שכן בצנעא, אפיין מוסלמיות, והיה אסורה על היהודיות.

יוקרתו של הענק נמדדה באיכות הכסף והעבודה וכן בגודלו. ענקים אלה צנועים יחסית, שכן תליוני האורך יצרו רק שתי שורות אופקיות (השוו פריט 11.AHT.06).

 

ענק לצוואר

בגירסה זו של ענק הלבה תליוני האורך מחוברים זה לזה בחוליות כסף (השוו לפריט 11.AHT.06), כמו בלבה המוסלמית הצנעאנית, ויוצרים רשת סבוכה המכסה את הצוואר ומבטיחה את הצנעתו.

מאפיין ייחודי נוסף הוא השילוב בין חלקי כסף מוזהבים (ריבועים ורוזטות) לחרוזים וחוליות מכסף. שילוב דומה מוכר מענק המענקה ומנטיפות השעורה (אקראט שעיריאת) של הברדס (קרקוש) של האישה היהודייה מצנעא. 

ענק לצוואר

ענק זה נפוץ ברחבי תימן הכפרית, גרסאותיו מרובות ומעידות על חיוניותה של האומנות העממית. את השורות האופקיות שיצרו תליוני האורך חיברו לעתים בחוט כותנה, כדי למנוע אובדן, כך גם נפרס הענק על הצוואר והבטיח את כיסויו מטעמי צניעות. ענק חגיגי זה היה ממתנות החתונה, ככל שמספר השורות האופקיות היה גדול יותר, כך עלה ערכו הכלכלי, האסתטי והמאגי של הענק.

ענק לצוואר

תכשיטי האישה היו פארה, סימן למעמדה האישי והכלכלי, הדתי והאתני, למרכיביהם (משולש, רוזטה, אלמוגים, ענברים ועוד] יוחסו כוחות מאגיים להגנה מפני עין הרע ושדים ולמשיכת השפע האלוהי לבריאות ופוריות. מערכת התכשיטים החגיגית, הגדולה והכבדה נענדה בשבתות ובאירועים חגיגיים – אז יכלה להפגין את כל סימני מעמדה. אולם בימות החול ענדה האישה תכשיטים מועטים, במשקל נמוך יחסית, דוגמת ענק קטן-מידות וצנוע זה, המספק הגנה מאגית ומרמז למעמדה, אך נוח למילוי עבודות הבית, השדה ומלאכת היד. אפשר גם שתכשיט זה נענד ע"י נשים שמעמדן הכלכלי נמוך, או ע"י ילדות-נערות, שההידור היה אסור עליהן ושמור רק לנשואות.

Subscribe to תימן הכפרית