סִנְוַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

סנחאן היא נפה מדרום לצנעא. בנפה היו הישובים הבאים: חצ'ור אלעליא הידועה משנת שע"ב-1512, דאר עמר הידועה משנת תי"ב-1652, גרדא, גרוף, גרן, דאר חיד, דאר סאלם, מכלאף, סיאן, ער, צ'בעאת, ועוד.

יתכן וסנחאן הוא שם ישוב, בהסתמך על העובדה, כי בכתבי יד ובמסמכים מוזכר השם סנחאן בלי תוספת שם הישוב.

בשנת ת"ה-1645 העתיק הסופר ר' אברהם בן סעדיה בן עמרם את פירוש רש"י לתורה במדינת (בלאד), במונח של היום: נפת, סנחאן. בכתב היד ש"ו דפים. בשנת תל"ו-1676 נמכר כתב היד לדוד בן מעודד בן אהרון אכלופי.

בקולופון כתוב:

נשלם זה הפירוש בעזרת השם ב"ה ביום ראשון ראש חודש אלול לסימן טוב וברכה, שנת אתתקנ"ו שנין לשטרות (ת"ה-1645) במאתא פי בלאד סנחאן תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל... חלשא ומסכינא הקל השפל המתאבק בעפר רגלי החכמים אברהם בן סעדיא תנצב"ה בן עמרם בן דוד נע"ג, השם ב"ה למענו ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי והוספתי...

דרך מחנה העולים גאולה עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת ג'רופי. משפחת האם: סנחאני.