מַגִז

העיירה נמצאת בין העיר צעדה לחידאן אלשאם. באזור זה היו שבעה כפרים בהם חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ: אמלח, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכ'ואלד וסוק את'ניין. באזור זה חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם קהלאני שלוש ריאל, יוסף גמיל, סעיד סלימאן, משני (?) ובנו אברהם, אברהם ד'מארי שתי ריאל, סעיד ד'מארי שתי ריאל, דאוד ד'מארי, סעד כהן, הארון ברטי והארון הנדי ריאל.

בשבת פרשת ויחי תש"ב-1942 היתה רעידת אדמה גדולה במקום, ובני משפחת ד'מארי: הסבא דוד, בנו ונכדיו נקברו חיים במטותיהם. כלתו סעידה ושתי בנותיה שרה ויונה שלא ישנו, נצלו מרעידת האדמה. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה שש משפחות: 5 גברים, 8 נשים, 6 בנות ותשעה בנים. סה"כ 28 נפש. שם המשפחות: גמיל, הנדי, ד'מארי, כהן, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה עלו לארץ שלושה יהודים, זוג נשוי ואלמנה, ממשפחות ד'מארי ולבי.