גרוף

היו שני כפרים בשם גרוף במרכז תימן, האחד גרוף, הג' בשוא, בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני כפר גרוף, הג' בחיריק, בנפת סנחאן מדרום לצנעא, ולא ניתן לדעת בודאות באיזה כפר מדובר.

עפ"י המסורת של יהודי המקום, הכפר גרוף שבנפת כ'ולאן נוסד מספר דורות לפני העלייה הגדולה לארץ, על ידי יהודי ממשפחת גרופי, אשר גלה ממקום למקום. לכן, רוב יהודי הכפר היו ממשפחת גרופי, ואולי זה מקור שם הכפר.

בשנת תרמ"ג-1883 העתיק הסופר ר' יוסף בן דוד רחיבי את הספר פרקי ר' אליעזר בישוב גרוף. הוא חי בכפר אסנאף שבנפת כ'ולאן והעתיק את הספר בגרוף, ולכן מסתבר, כי מדובר בכפר גרוף הנמצא בנפת כ'ולאן או בכפר גרוף הנמצא בנפת סנחאן מדרום לצנעא, ולא בכפר גרוף הנמצא במחוזות אחרים. מ"מ, לא ידוע לי בודאות באיזה כפר מדובר.

בכתב היד ק"ד דפים, ובשולי הדפים תוספת פירושים.

בקולופון כתוב:

והכותב... יוסף אבן דוד אבן יוסף אלמכונה ארחיבי ממדינת אסנף... ונכתב במאתא אלגרוף ת"י, אני כתבתיו... לי לעצמי... שנת בקצ"ד (תרמ"ג-1883).

נסים גמליאלי כתב בספרו חביון תימן, את המסורת שבפי ר' מעוצ'ה בן מרי סלימאן סעיד ג'רופי-צבלי, על מקור יהודי המקום. מקור היהודים בהר צביל שליד צנעא, והם נאלצו לברוח לאחר שערבי התאנה והציק ליהודים והם הרגוהו. היהודים נאלצו לברוח ולהותיר את כל רכושם ואדמותיהם, והגיעו לסנחאן, משם לכ'ולאן, לכפר בית אנעם, ומשם עקרו למערות בשם גרוף. מעל לגרוף נמצא הכפר אלנוואבה. לא ידוע מתי בדיוק אירע הדבר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר גרוף עשרים ושתים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן סעיד ובניו אברהם יוסף ומעוצ'ה, מרי אהרון מחפוץ' ובניו עוצ'ה שוכר ומחפוץ', יחיא בן עוצ'ה, אחיו סאלם ובניו דוד יחיא ומעוצ'ה, מרי יעקוב מחפוץ' ובנו חיים, אחיו מעוצ'ה וסעיד, מחפוץ' יעיש סעיד ובניו הארון וסעיד, יחיא מחפוץ', מרי יעקוב דאוד ובניו יחיא יוסף סלימאן דאוד וסאלם, סאלם יעקוב ובניו אברהם וסעיד, מרי סאלם סעיד ובניו סעיד יחיא מוסי' אברהם וסלימאן, יעקוב יעיש, מחפוץ' יעיש ובנו יחיא, סאלם סעיד ובנו סאלם, סלימאן סעיד ובניו סאלם יחיא ומוס', יחיא עוצ'ה ואחיו סאלם, יעיש סעיד ובנו יעקוב, מרי מחפוץ' דאוד ובנו יחיא, דאוד בן דאוד ובניו יחיא וסאלם, מרי סלימאן דאוד ובניו יוסף יעקוב דאוד וסאלם. סך התרומות שתי ריאל פחות שמינית.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היו במקום ארבעים וחמשה בתים בערך, ושני בתי כנסת בנוסח בלדי. המשפחות העקריות הן: בני יוסף, בני מחפוד ובני סאלם. בדור שלפני העלייה לארץ שמשו בהנהגה: מרי יעקוב דוד, מרי סלימאן סעיד ומרי אהרון מחפוד, אשר נפטרו בתימן. סמוך לעלייה שמש בהנהגה מרי יחיא מחפוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה ששה יהודים: שני נערים יתומים,* שני נשואים, רווק אחד, נקבה אחת וחמשה זכרים. גיל העולים: שלושה נערים, שניים מעל עשרים שנה, ואחד מעל ארבעים שנה. התפרנסו מלימוד לילדים, סנדלרות ורצענות.

שם המשפחות: גרופי, חמאמי, טובים, ושם המשפחה הקודם יעקוב וסנחאני.

עיין ערך הבא.