אַכַאם אַנוּב
כפר בנפת גנדייה, מצפון מזרח לתעיז - דרום תימן
ידוע גם בשם אכמת אנוב.
בשנת תר"ן-1890 חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה אשר נתנו חברי בית הדין ביום שני י"א באייר תר"ן-1890 לר' חסן בן מרי יעקב יחיא. חברי בית הדין: מרי רצון בן רצון, מרי יוסף מורי הכהן ומרי שחר צ'רב. כתב ההרשאה ניתן במעמד יהודי הישוב: "כל זה היה במעמד העם ק"ק יהודי אכאם אנוב יע"א".
הקהילה היהודית הושמדה בתחילת המאה העשרים ממכת הדבר, והנותרים עברו להתגורר במקומות שונים. מ"מ, בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אלא מעט משפחות מוסלמיות.
ביב': חוזה שרעב א' רס"ג-רס"ד, אנציקלופדיה א' ע' 256, 538, 595, צדוק 876 המקור: ציון מעוז ממבוא מודיעין וחנניה היטלי מאבן יהודה