שרעבי, חיים בן אברהם*

מרי חיים בן אברהם שרעבי נולד בכפר קובר שבמחוז שרעב בשנת תרפ"א - 1921. הוריו אברהם ומרים נשאו בעיירה מסילה, ועברו לגור בכפר קובר בסמוך להורי האם מרים, שם נולדו הילדים הבאים: חסן, יהודה, רחל, חיים, חממה, בנימין ותמר. חסן וההורים נפטרו בתימן, ואילו שאר הבנים זכו לעלות לישראל.

מרי חיים התגלה כתאב דעת בילדותו, אך לא הצליח לקלוט את הקריאה. הוא נגש אל ארון הקודש בכה והתפלל, והנה נתגלה אליו איש זקן וחביב, אשר כיבד אותו בשני תמרים וכוס מים. הוא התעורר מהחלום ורץ לבית המדרש, החל ללמוד בשקדנות עצומה, נדד מעיר לעיר ומכפר לכפר, ולמד אצל גדולי חכמי שרעב: מרי נסים יחיא, מרי חיים בורה ועוד.

מרי חיים הוסמך לרבנות ולשחיטה ביום ראשון ג' באדר תרצ"ז - 1937 ע"י החכמים: מרי חיים בורה, מרי משה בורה, מרי משה כלף, מרי סעדיה עמראן ומרי שלום מחפוץ', שליח בי"ד צנעא. ראה צילום.

הוסמך לרב אזורי על הכפרים שבמחוז שרעב: בני קובר, בני מורר, בני סומע, נואזה ועוד.

עבד לפרנסתו בחנות הבגדים המשפחתית. נשא לאשה את מרת ברוד בת מנחם וחממה חיים, משפחה מכובדת בתימן. נולדו להם הילדים: ציון שנפטר מיד לאחר הלידה, בת רחל שנפטרה בגיל תשעה חדשים, ובת נוספת נגמה - כוכבה, הגרה היום בת"א.

בזמן העלייה הגדולה לארץ פדה יתומים רבים מכספו הפרטי, ואף דאג להשיא אלמנות עם רווקים, ואלמנים עם רווקות, כדי לסייע בעלייה.

הוא עלה לארץ עם כל בני הקהילה לאחר שמחת תורה תש"ט - 1948. הם שהו במחנה עין שמר, משם להרי כסלון, ובהמשך הקימו את מושב בקוע שבפרוזדור ירושלים. השם בקוע ניתן ע"ש הרעיון, שמשם נבקעה הדרך לירושלים במלחמת העצמאות - דרך בורמה.

הוסמך לרבנות שוב ע"י הרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב הרצוג, והוסמך לרב אזורי באזור מטה יהודה. בשנת תשמ"ט הוסמך לכהן כרב עיר*.

עסק רבות בהנהגת הקהילה, במושבים ובקיבוצים שבאזור. דאג לקירוב לבבות בין איש לרעהו ובין שומרי מצוות לאחרים. בארץ נולדו לו ילדים נוספים: דוד, גאולה, אבישג, לאה, יעקוב, חבצלת, אלעזר, עמינדב, חזקיהו ובן הזקונים צמח, אשר טבע בים בגיל ט"ז שנה. נפטר בט"ו באב תשס"א, ונקבר בגיזו - כפר אוריה.