צדוק - צאלח, סעדיה בן יחיא*

מרי סעדיה בן יחיא צדוק - צאלח נולד בצנעא בשנת תר"ן - 1890. למד תורה אצל אביו בבית הכנסת אלאוצטא, ובהמשך אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח ובנו מרי דוד. נשא לאשה את מרת נעמה, בתו של מרי יחיא קאפח בשנת תרע"ט - 1911 בערך.

ככל חכמי תימן התפרנס מיגיע כפיו, עבד בצורפות, וכאשר נחלש מקצוע זה בצנעא, עבד בבית השלטון בהטבעת מטבעות כסף, מקצוע שהיה מיוחד ליהודים בזכות ישרם ונאמנותם. בשעות אחר הצהרים התפרנס מצורפות. לאחר גמר העבודה היה מתרחץ והולך ללמוד תורה גמרא ופוסקים. משהוכרה חכמתו ולמדנותו הרבה, ונוצר צורך במורה הוראה ורב בבית הכנסת "בית כסאר", מונה לשמש רב בבית הכנסת.

בחודש תמוז שנת תש"ג - 1943 יצא מתימן, והגיע לארץ בשלהי שנת תש"ד. הוא התיישב בירושלים, ואף שם המשיך להתפרנס ממלאכתו ולעסוק בתורה. ענו, צנוע ואהוב על הבריות. בסוף ימיו סבל מיסורים וממחלה קשה, ולמרות זאת, כאשר היו באים לבקר אותו על מטת חליו, היה מקבל מרץ ואוזר כוח ומשוחח בדברי תורה.

העמיד בנים ת"ח, בנו הרב עזריאל צדוק, רב בבני ברק ובחשמונאים, הוציא לאור תאג' מהדורה חדשה, עם תוספת חשובה של פירושים מאונקלוס ומתפסיר רס"ג. מרי סעדיה צדוק נפטר בכ"ו במרחשון תשמ"א - 1980.