מרים בת בניה

ר' יעקב ספיר שביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859) כותב בספרו, כי ראה חומש בכתב יד יפה של מרים, בתו של הסופר המפורסם בניה, שחי בצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ו. ר' בניה, בניו ונכדיו העתיקו עשרות כתבי יד, ומשפחתם היא משפחת הסופרים המפורסמת ביותר בתימן עד היום.

בסוף החומש היה כתוב:

"אל תשיתו עלי חטאת אם תמצאו בו שגיאות כי אשה מינקת אנכי".

כתב היד לא הגיע לידינו, ואין ידוע אם העתיקה כתב יד אחד בלבד או יותר. זמנה סוף המאה הט"ו בצנעא, ולכל המאוחר בתחילת המאה הט"ז. זאת בהסתמך על העובדה, כי את כל כתבי היד הרבים שהעתיקו בניו, ואשר הגיעו לידינו, הם משנת רל"ג (1473) ועד לשנת ר"ע (1510).