מליח, יוסף
מרי יוסף מליח היה, כנראה, רב קהילת יהודי קרית אלקאבל במאה הי"ח. קרית אלקאבל נמצאת ממערב לצנעא. שמו ידוע לי משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם ניתן ללמוד, כי היה, כנראה, רב הקהילה ודמות מוכרת ומוסמכת בבי"ד בנושא יהודי הישוב.
ראשית, ביום שני ז' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 גירש אברהם בן יחיא סרי את אשתו ג'נא בת יוסף סרי תושבי קרית אלקאבל. בפנקס כתוב, כי מרי יוסף מליח ויחיא סלימאן מקובלים עליהם לערוך את השומא לצורך תשלום הכתובה והחוב.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש אברהם בן יחיא אלסרי את אשתו ג'נא בת יוסף אלסרי, ונסתכם חוב המגיע לה חמשה עשר קרוש וחצי. נחתכו לה בגדיה בשני קרוש וחצי פחות חצי שמינית, נשאר לה שלושה עשר קרוש וחצי שמינית. ישומו לה בזה חלק מן הבית של אברהם דנן אשר בקרית אלקאבל במחיר שעתו. וקיבל אברהם שהוא לא יסתיר כסף או מטלטלין מג'נא דא. וקנה, כי מ"ו יוסף אלמליח ויחיא סלימאן מקובלים עליהם לערוך שומה ביניהם. יום ב' ז' בטבת בע"ו.
שנית, ביום שני י"ג באדר א' ב"פ - תקכ"ט - 1769 נעשה הסכם בין קהילת יהודי קרית אלקאבל לבין שלמה בחשאני. הוא מתחייב לשלם עשרה קרוש כל שנה ולספק שמן למאור לבית הכנסת, בתמורה לנדרים שיתרמו יהודי הקהילה לקופה. הוא מתחייב לא להוציא כסף אלא בהסכמת הקהל. ההסכם נערך בנוכחות חלק מיהודי הקריה ובתוכם מרי יוסף מליח, כנראה, רב הקהילה, ושלמה סרי אולי העאקל, ראש הקהילה כלפי השלטון.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה סלימאן אלבחשאני בקבלת ב"מ שהוא חייב עצמו מה שלא חייבה אותו התורה, שהוא לקח בקבלנות את הקודש והנדרים של יהודי קרית אלקאבל בעשרה קרוש כל שנה. כן התחייב לספק שמן למאור לבית הכנסת בכמות הנהוגה עד כה, ולא יוציא סעיד (כנראה, סלימאן) שום הוצאות לצרכי הקהל אלא בהסכמת הקהל, ולאחר שנה החל מחצי אדר א' ב"פ. ועל כך הוסכם בנוכחות חלק מיהודי הקריה ובהסכמתם, ובתוכם מ"ו יוסף אלמליח וסלימאן סרי. יום ב' י"ג אדר א' ב"פ.