זכריה, יחיא בן שלום

חכם וסופר, מרגלה - ביצ'א - דרום מזרח תימן, מאה י"ט

מרי יחיא בן שלום למשפחת זכריה נולד בכפר מרגלה שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. עפ"י המסורת במשפחה, י"ג דורות לפניו הגיע אבי משפחת זכריה, ר' שלום בן צאלח, מהעיר ד'מאר, והתגורר בכפר עזה הסמוך לביצ'א, ובהמשך קבע את מושבו בביצ'א.

רעייתו היא מרת גמילה בת מוסא מדמון. נולדו להם שלוש בנות, ובהמשך בשנת תר"מ - 1880 נולד להם הבן שלום, אשר היה דיין במחוז ביצ'א. ראה באנציקלופדיה ע' 125, ובספר זה במדור התוספות וההשלמות.

הוא היה רב, שוחט ובודק, מלמד תורה בכפר ובאזור ועוד. הוא היה סופר מהיר, והיה מסיים להעתיק את העמוד, ועדיין האות הראשונה שבעמוד היתה לחה. למרות זאת, מצבו הכלכלי היה קשה, והוא חי בדוחק ובצמצום. עסק רבות בהעתקת ספרי קודש, ובחיבור ספרים. הוא חיבר פירוש להפטריות, וכן קובץ, כנראה, בנושאים שונים: מנהגים קדמונים כמסורת העיר ביצ'א בנושאי תפילה, ס"ת, צוואות, ברכות, סיפורים, ועוד. הוא חיבר אגרת נחומים בשנת תר"ו - 1841, ותפילת השכבה לאדם גדול בשנת תר"ה - 1845.

נפטר, כנראה, במחוז ביצ'א בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

ביב': שו"ת הרש"ז (רבי שלום זכריה), ספר שנכתב לזכר בנו, ת"א תשנ"ד