שרארה-עזירי, סעדיה בן שלום (הנכד)

ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי העתיק בישוב קרית בראקש שני חיבורים: קובץ בהלכות שחיטה ואת שו"ע טור יו"ד בשנים תצ"ד-תצ"ח (1734-1738). להלכות שחיטה חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות.

בכה"י קפ"ד דפים: דפים 1-92 - הלכות מאכלות אסורות והלכות שחיטה לרמב"ם וכן פירוש בערבית - שרח אלחליב שחיבר מרי נתנאל בן יצחק מחכמי תימן. החלק השני בכה"י הוא כל שו"ע טור יו"ד דפים 94-184. בכה"י רשימת בעלים: "סעיד בן סאלם אלזקן", כנראה סבו שחיבר את הזפה, "הצעיר שלום בן שלום יש"ל" ועוד.

בהקדמה לחלק הראשון הלכות שחיטה לרמב"ם כתוב: "ותהי התחלת מלאכת שמים יום שישי שמונה ועשרים בניסן שנת החמ"א ובמ"ד לשטרות, התצ"ד ליצירה, השם יזכנו להתחיל ולהשלים, ביר'".

התחיל להעתיק, א"כ, בכ"ח בניסן תצ"ד (1734), וסיים להעתיק חלק זה בכ"ח באייר תצ"ה (1735).

בקולופון בדף 92ב' כתוב:

"תם ונשלם שרח הלכות שחיטה בעזרת מי שהוא יודע מה למעלה ומה למטה, יום שישי שמונה ועשרים לחודש אייר שנת במ"ו לשטרות שהיא התצ"ה (1735) במאתא בראקש תחרוב ותצדי וירושלם תתבני אכי"ר בו"א. והכותב אני הדל בשבטי והצעיר בבית אבי סעדיא בן שלום בא"מ סעדיה בן שלום אלשרארה אלמכנא עזירי זלה"ה השם יזכינו להגות בו אני וזרעי... ולכן אני מבקש מלפני כל קורא בחיבור זה וימצא בו טעות שיתקננה כי לא כתבתיו אלא ואני טרוד בטרדת הזמן... השם יזכנו לכתוב ספרים עד אין קץ...".

לאחר הקולופון העתיק זפה שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה - כשמו, הזפה פותחת במילים "שכינתו כשתזרח יהא עלי כליל טורח".

את החלק השני בכתב היד - שו"ע טור יו"ד, סיים להעתיק בכ"ח באלול תצ"ח (1738) בקרית בראקש.

בקולופון בדף 184 כתוב:

"תם ונשלם יורה דעה בעזרת מי שיודע נסתר ונעלם יום שישי ערב שבת שמונה ועשרים באלול סוף שנת במ"ט לשטרות התצ"ח ליצירה פי קרית בראקש תחרוב ותצדי וירושלים תשתכלל אכי"ר בוא יכי"ר. כתבתיו אני לעצמי השם יזכנו להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי עד אכי"ר אני סעדיה בן שלום בן א"מ סעדיה תנצב"ה אלעזירי אלשרארה, והשם יזכני לכתוב ספרים עד אין קץ, אשרי המחכה ויגע עד אין קץ".