קטיעי, סעדיה בן משה

מרי סעדיה בן הדיין מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682).

מונה לדיין וראב"ד בשנת תק"ט (1749), לאחר פטירת ראב"ד מרי דוד חותר. באחד מכה"י הוא מוזכר ששימש דיין בשנת תק"ז (1747).

הוא היה ראב"ד הקבוע החמישי מזמן גלות מוז"ע, ושימש בדיינות עד לפטירתו. במסמכי בית דין צנעא מוזכר בנו, ר' משה, בשנת תק"ל (1770), ושני בניו דוד ויוסף.

כל תורתו ידועים לנו מחיבורי מהרי"ץ, שהחליפו בדיינות לאחר פטירתו. ארבע הפניות מפנה אליו מהרי"ץ, פעמיים בנושא שחיטה ובדיקות, פעם שלישית בנושא הקשור לתפילה, ופעם רביעית נתבקש מהרי"ץ ע"י מרי סעדיה קטיעי לסכם את כללי השו"ע.

בסידור עץ חיים (חלק א', כ"ו, ב') כותב מהרי"ץ, כי מי שאיחר לביהכנ"ס ודילג על הזמירות לא יאמרם אחרי התפילה:

"ושוב מצאתי בכתיבת יד מה"ר סעדיה קטיעי ז"ל בר' יואל בן שועיב שא"צ לאמרם עוד אחר התפילה דכי תיקנו קודם תפילה תקנו ולא אחר התפילה".

שנית, בשו"ת פעולת צדיק (א', ס' קי"ו):

"ושוב הראו לי בגליון ש"ע מכתיבת יד מה"ר סעיד קטיעי נ"ע שכ'(תב) בזה להטריף... ומעתה, מי הוא הרואה חבל נביאים מסכימים לאיסור ולא יענה אמן... ומה"ר צאלח, ושכן ראה לבודק נקי... ומה"ר סעיד קטיעי...".

שלישית, בתשובות מהרי"ץ (חלק ב' סימן ע"ב) כותב מהרי"ץ:

"שאלה זו שאל ממני מה"ר סעיד אלקטיעי נ"ע וז"ל: לודען מר בקצת כללי שו"ע סתם ומחלוקת...".

רביעית, בתשובות מהרי"ץ (חלק ג' סימן רי"ו ע' קל"ג- קל"ד) כתוב:

"מו"ז מהר"ץ בבדיקותיו ומה"ר סעיד אלקטיעי נוחי נפש כתבו ג"כ...".

מציטוטים אלה ניתן להסיק, כי מרי סעיד קטיעי כתב שני חיבורים לפחות - האחד עוסק בתפילה, והשני בו העתיק את שו"ע טור יו"ד ובגליונות הדפים כתב הגהות. משמע, שנטה לפסוק אחר השו"ע. בקשתו ממהרי"ץ לסכם את כללי השו"ע מלמדת, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ח לא היו עדיין ספרים רבים של פרשנים לשו"ע, כפי שנוכחתי לדעת ממקורות ר"ד משרקי ומהרי"ץ.