קטיעי, משה בן סעדיה בן יהודה (הראשון)

מרי משה בן סעדיה בן יהודה קטיעי נולד בצנעא בשנת ת' (1640). בנו אחד - ר' משה, העתיק קובץ בשנת תנ"א (1691) (ע"ע קודם), ובן נוסף מרי סעדיה קטיעי שימש דיין וראב"ד בצנעא באמצע המאה הי"ח (ע"ע). מרי משה קטיעי היה ממנהיגי הגולים בגלות מוז"ע, שמו מופיע ברשימת החכמים המתקנים תקנות לאחר הגלות, ובהמשך נבחר לדיין בבית הדין.

הוא היה סופר פורה במיוחד, ומצאתי י"א כתבי יד אשר העתיק משנת תל"ז (1677) עד שנת תס"ו (1706). העתיק בישובים צנעא, צ'וראן בשנת ת"ן (1690), ומדאב בשנת תל"ט (1679).

הוא היה עם הגולים בשנת תל"ט (1679) בהיותו בן ל"ט שנה. בקטע מאגרת הבשורות שפרסם הר"י צוברי כתוב, כי תמך בתקנות של ראב"ד מרי שלמה מנזלי, הדיין מרי יחיא-זכריה הלוי, ומרי שלום טוילי להתפלל בכניס של מרי יחיא הלוי ולתקוע בקביעות מאה קולות בר"ה, להתפלל בלחש וחזרה במוסף של ר"ה, תקנה שהרוב התנגדו לה.

מהרי"ץ במהדורא קמא של ההושענות מזכיר, כי שמע מסבו מרי צאלח הדיין, שמרי משה קטיעי שינה את המנהג וביטל את אמירת י"ג מידות בהושענא רבה.

הוא שימש דיין, להערכתי, משנת תנ"ו (1696) לאחר פטירת מרי יחיא הלוי ועד לפטירתו. בפסקי דין מיד לאחר הגלות לא מצאתי את חתימתו. בשנת תמ"ז (1687) חתומים מרי שלמה מנזלי - ראב"ד ומרי יחיא הלוי (סע"ת, ע' קמ"ח-ק"נ). הוא חתום בפסקי דין בשנים תנ"ח (1698), תנ"ט (1699), תס"א (1701) ועוד. חבריו בבית הדין היו: ראב"ד מרי זכריה הכהן ומרי שלם צבטאני. במסמך משנת תס"ח (1708), הוא חתום על פסק דין עם מרי יהודה בן סעדיה הלוי ומרי שלום בן עמרם לוי-חמדי. עפ"י דברי מהרי"ץ, הוא אישית כתב את פסקי הדין בשנים אלו.

הוא מוזכר במסמך בית דין עם הדיין מרי סעדיה בן שלום הלוי-עמר, העוסק בבית כנסת אלשיך בצנעא.

הוא העתיק ספרים רבים:

א) תנ"ך בשנת תל"ז (1677) (כת"י ירושלים yah11) עם ניקוד וטעמים ומחברת ומסורה. שס"ג דפים.

בקולופון דף 362ב':

"נשלמה זאת התורה... בחודש אדר ראשון יום שני בשבעה ועשרים בו שנת ואני כזי"ת רענן (תל"ז - 1677)... והכותב... משה בן... סעדיה בן יהודה... אלקטיעי".

ב) חומש בשנת תל"ט (1679) בישוב מדאב (גויטיין, התימנים, ע' 143 ואולי גם טובי, עיונים ע' 108 הערה 96).

ג) ספר מגיד משרים העתיק בשנת ת"מ (1680) (כת"י י"ל נחום). בכה"י נ"ה דפים, נ"ב הדפים הראשונים הם הספר מגיד מישרים שחיבר מרן ר"י קארו, ואילו שאר הדפים הם מפתחות לספר שכתב ר"י יונה.

בקולופון כתוב:

"שלים הדין ספרא בס"ד בתרין בשבא דהוא כ' לירח אדר שנת מעטה תהל"ה (ת"מ - 1680)... והכותב הצעיר משה בן סעדיה בן יהודה בן דוד אלקטיעי יש"ל".

ד) שו"ע בשנת תמ"ד (1684) (כת"י בניהו 351). בכה"י קס"א דפים, שו"ע טור אבן העזר וחשן משפט.

בקולופון כתוב:

"והיתה השלמת הספר הזה יום ראשון כ"ו לאדר שנת אתתקצ"ה לשטרות (תמ"ד - 1684) והכותב הצעיר משה בן סעדיה אלקטיעי".

ה) זוהר בשנת תמ"ז (1686) (כת"י בניהו 361). בכה"י רנ"א דפים, ובהם ספר הזוהר לחומש בראשית עפ"י דפוס מנטובה שו"ח. בשולי הדפים כתב הגהות ופירושים.

בקולופון דף רנ"א, א' כתוב:

"הצעיר משה בן לאדוני אבי סעדיה בן יהודה אלקטיעי... ונשלם יום א' ח' לירח כסלו שנת השמ"ז ליצירה (1686)".

ו) זוהר בשנת תמ"ז (1687) (כת"י קוק 117). בכה"י רס"ט דפים, ובהם ספר הזוהר לחומש שמות, ונראה, כי הוא המשכו של כה"י הקודם.

בקולופון כתוב:

"כ"ג ימים לחודש אלול שנת ה'תמ"ז (1687)... והכותב הצעיר משה בן סעדיא בן יהודה בן כמ"ר דוד אלקטיעי".

ז) תורה בשנת ת"ן (1690) בעיר צ'וראן שבדרום תימן (כת"י קמברידג' הרוורד 2). בכה"י ר"מ דפים, ובהם חומשים בראשית ושמות עם תרגום תפסיר רס"ג ופירוש רש"י, וכן הפטריות עם מסורה גדולה וקטנה. נכתב במימון ר' אברהם בן שלמה הכהן עראקי.

בשער כה"י כתוב: