קאפח, דוד בן סעדיה

מרי דוד בן מרי סעדיה קאפח נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

בשנת תרנ"ה (1895) היה לאביו מרי סעדיה קאפח ויכוח עם בי"ד צנעא בעניין גט כפוי, והויכוח הגיע גם לרב אלישר בירושלים. מרי סעיד ובנו מרי דוד עלו לא"י מתוך מטרה שמרי סעיד ינסה לשכנע את הרב אלישר בצדקתו.

מרי דוד היה תלמיד חכמים מובהק, בעל עיון מעמיק וידיעות רחבות ומיושב בדעותיו. נבחר לדיין בבית הדין של הקהילה התימנית בירושלים עם מרי שלום בן יוסף עראקי - ראב"ד, ומרי שלום בן יוסף אלשיך. הוא שימש דיין שלישי.

הוא חתום על פסקי דין בשנת תרע"ג (1913), תרע"ד ותרפ"ב (1922) עם הדיין מרי יוסף בן סעיד צפירה. עסק רבות בטיפול בעגונות משני הכיוונים, בעלים שעלו מתימן לא"י ונשותיהן נותרו בתימן, או משפחות שעלו לארץ והבעל חזר לתימן והאישה סירבה. טיפל גם בגרושות שעלו לארץ בודדות ובארץ נדרשו להראות את הגט. הוא חתום בשנת תרע"ד (1914) עם חכמי ירושלים על תשובה לחכמי העיר רדאע, בעניין אישה שמרדה וחזרה לבית אביה ודורשת מזונות.

ביום שלישי ד' במרחשון תרע"ד (1913) הוא חתום עם חברי בית דין על מכתב סיוע, שלא לפטר את הצורפים התימניים מבי"ס בצלאל. חתומים עפ"י הסדר: מרי שלום יוסף עראקי, מרי יוסף בן סעיד הלוי נהארי ומרי דוד קאפח.

עסק גם ביבוא ספרים מצנעא לארץ ישראל דרך מצרים, ספרים שהיו זולים יותר מספרים שהגיעו בדרכים שונות.

נפטר בירושלים לאחר שנת תרפ"ב (1922).