צעדי, שלום

מרי שלום צעדי היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. להערכתי, נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ז, וכי הוא בן דורו של הדיין מרי צאלח. שמו ידוע לי מתוך שלוש הפניות וציטוטים שכותב בשמו מהרי"ץ. להלן הציטוטים וההפניות.

בפעם הראשונה כאשר מהרי"ץ עוסק במנהג תימן, לומר אחר שיר של יום את מזמור ראש חודש "שירו לה' שיר חדש", כותב מהרי"ץ: "ומנהגינו כזה שמעתי מפי מהר"ר שלום צעדי נע"ג שיש לו סמוכות בס' הזוהר הקדוש" (סידור, חלק א', דף קנ"ה, ב').

שנית, בעניין צידת פשפש בשבת הוא כותב: "וכן שמעתי שהורה כן מהר"ר שלום צעדי זלה"ה" (שו"ת, א', ס' קע"ט).

שלישית, בעניין לסוך גופו בחמאה קרושה, כותב מהרי"ץ:

"וכן ראיתי למה"ר צאלח נ"ע שהיה נוהג היתר בדבר, וכן העידו על מה"ר שלום צעדי נ"ע שכן היה נוהג" (שו"ת, ב', ס' קנ"ט).

מקטעים אלו ניתן להסיק, כי מהרי"ץ הכיר באופן אישי את מרי שלום צעדי ואף זכה לשמוע ממנו תורה, וכי בזמן כתיבת הסידור והתשובות לא היה בין החיים. תיאור זה מתאים לאזכור שמו במקביל למרי צאלח הדיין, סבו של מהרי"ץ, שעיקר פעילותו הייתה בשליש הראשון של המאה הי"ח.

נראה, א"כ, כי מרי שלום צעדי היה מגדולי חכמי צנעא בשליש הראשון של המאה הי"ח, וכי נפטר בין שנת תצ"ה (1735), שמהרי"ץ בצעירותו זכה לשמוע ממנו תורה, לבין שנת תקכ"ו (1766) בערך, שאז כתב מהרי"ץ את סידורו וחלק מתשובותיו, וכתב עליו נע"ג - נשמתו עדן גן, וזלה"ה.

לפי זה, מסתבר, כי אין מדובר בדיין מצנעא מרי שלום בן סעדיה צעדי החתום על שטר בשנת תל"ד (1672) קודם לגלות מוז"ע, וכן אין מדובר במרי שלום בנו של מרי יהודה צעדי, שבניו היו צעירים ממהרי"ץ.

נפטר בצנעא לקראת אמצע המאה הי"ח.