צובארה, שלמה בן דוד

ר' שלמה בן דוד צובארה העתיק בישוב מגרבה בני חג'אג' שלושה חיבורים באמצע המאה הי"ח: הלכות שחיטה וטרפיות עם פירוש בשנת תקי"ח (1758), ספר הפטריות לכל השנה בשנת תקי"ט (1759) וספר עין יעקב בשנת תקכ"ט (1769).

בני חג'אג' היה ישוב במחוז אלקפלה בצפון תימן. כנראה, שאין הכוונה לישוב מגרבה שבמחוז תעז, בדרום תימן.

מצבו הכלכלי היה קשה כנראה, ובשני הקולופונים של כתבי היד הוא כותב "מתוך דוחק שעה ועול זמן ועול תו' ונערים משיחים עמי". נראה, כי התפרנס מלימוד תורה לתינוקות ומהעתקת ספרים.

כתב היד הראשון הוא הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בשולי הדף המלוקט מראשונים ואחרונים.

בקולופון כתוב:

"והכותב קל הקלים... שלמה בן דוד בן זכריה הידוע צובארה יש"ל... לפי שלא כתבתי אותו אלא מתוך דוחק שעה ועול זמן ועולת תו' ונערים משיחים עימי. ונשלמה ביום ג' דהוא כ' וה' יומין לחודש אב י"ל שנת כס"ט (לשטרות, תקי"ח - 1758), השם יזכה אותי לכת' ספרים הרבה עד אין קץ".

כתב היד השני הוא ספר ההפטריות עם תרגום יונתן בן עוזיאל לכל השנה, כולל מעט פירושים. בכה"י פ"ו דפים.

בקולופון כתוב:

"ותשלם המלאכה מלאכת הקודש יום ג' דהוא ל' יומין לחודש תמוז שנת שבעין (ב"ע לשטרות, תקי"ט - 1759) במאתא מגרבא בני חג'אג תהי לצדו בערי ערקי וירושלים תובוקו"א, ואני (קל) הקלים עפר רגלי חכמים ונבונים העני הרש והמסכן שלמה בן דוד צ'ובארה יש"ל... את זו אלא מתוך דוחק עניות ונערים משיחים עמי והשם יזכה אותי להשלימה ספרים עד אין קץ ולהגות בהן יומם ולילה...".

כתב היד השלישי הוא ספר עין יעקב - אגדות התלמוד אשר העתיק בשנת תקכ"ט (1769). אין בידי פרטים נוספים על כתב היד, כיוון שכה"י בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ותיאור זה מתבסס על רצהבי, מקטלג כתב היד.