צאלח, דוד בן מרי אברהם - נכד מהרי"ץ
מרי דוד בן הרב הראשי מרי אברהם בן מהרי"ץ נולד בשנת תקכ"ט (1769) בצנעא. למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא, אביו וסבו, שני הרבנים הראשיים.
בשנת תקפ"ז (1827) מונה לדיין בצנעא, לאחר שנפטר הדיין מרי אברהם מנזלי.
הוא חתום על פסקי דין ושטרות. ביום ב', ז' באייר תקפ"ח (1828), הוא חתום על פסק דין לאחר חתימות מרי יוסף קארה - ראב"ד והדיין השני מרי יחיא בן שלמה אביץ'. הוא חתום גם על תשובת ראב"ד מרי יוסף קארה להגן על המנהג הקדום, בעניין ברכת המוציא בסעודות רבים, כפי שהכריע מהרי"ץ. אתו חתומים הדיין מרי אברהם מנזלי ומרי יחיא אביץ קודם שנבחר לדיין. הוא חתום גם על פסקי חכמי צנעא לחכמי וחברי בי"ד עדן, בחודש אלול תקצ"ב (1832), בעניין ירושת ר' עואץ, נושא שהעסיק עשרות שנים את שני בתי הדין.
הוא חתום על אגרת לקהילת יהודי אלצ'אלע שבדרום תימן, העוסקת במוסר ובאזהרה להימנע מלמכור יין למוסלמים האסור עליהם:
"וכבר גזרו וגמרו כלל (כנראה קהל) קדוש יהוד אלצ'אלע וקבלו עליהם ועל זרעם שלא למכור ולא לתת להם במתנה או טובת הנאה יין שרף הנקרא ערקי... והקהל יתנו רשות למסרו למלכות ולקנסו".
נראה, כי הייתה סכנה ליהודים בנושא זה, בעיה שהחריפה בצ'לאע לפני שנת תקצ"ט (1839), היא שנת פטירתו של מרי דוד. את האגרת פרסם טובי.
מתורתו ידועים לנו סידור עץ חיים, שערך סבו, חלק שני ופורסם במהדורת צילום. ישנן הגהות לסידור שכתב מרי דוד צאלח. לדעת איתמר כהן את ההגהות כתב מרי דוד צאלח אחר, ולא מרי דוד צאלח הדיין נכד מהרי"ץ. השווה לערך הבא.
מצאתי שני כתבי יד שהיו במשפחה, ונרשמו בהם רשימות משפחתיות החל מפטירת מהרי"ץ. ברשימה כתב עליו אחיו:
"מה נתאונן ומה נאמר מה אוסיף אלהי לחשוב ומחשבותי תראינה... כי נלקח ממני (בכת"י השני תוספת: אהוב ומאור עיני אחי הגדול שבאחים) כמ"ו דוד יום ד' כ"ח תשרי בק"ן, י"ר שיהא מזבח כפרה עליו ועל בני משפחתו".
נפטר, א"כ, בצנעא ביום רביעי, כ"ח בתשרי תקצ"ט (1838).