ערשי, אברהם בן משה

מרי אברהם בן משה ערשי נולד בצנעא בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט. הוא היה מגדולי חכמי צנעא במאה הי"ט. למיטב ידיעתי, לא נשא בתפקיד רשמי בחיי הקהילה, אך חתימתו מופיעה על מסמכים שונים עם גדולי חכמי העיר, והדבר מצביע על מעמדו וגדולתו בתורה. היה רבו של מרי חיים קורח. יתכן והוא תלמידו של מרי חיים עוזרי בעל מקור חיים.

הוא חתום על פסק דין של חכמי צנעא בשנת תקצ"ב (1832) לחכמי העיר עדן, בנושא ירושת עואץ', שהעסיק עשרות שנים את שני בתי הדין. הוא חתום לאחר חתימות הדיינים מרי דוד צאלח, מרי יחיא כהן ומרי יחיא אביץ'. הוא חתום גם על פסק הלכה בעניין ספירת העומר, עם הרב הראשי מרי יוסף קארה, מרי אברהם אלשיך ועוד.

הוא מקבוצת החכמים אשר תמכו במנהג הקדום כפי שהכריע מהרי"ץ, שאחד יכול לברך לכל הציבור בסעודות גדולות.

הוא כתב דרשות ורעיונות בקבלה, וחלקן נוספו לחיבורו של מרי יחיא עזירי בספרו מקור מים חיים. חכמים נוספים מזכירים אותו ואת תורתו, כמו בספר עולת שלמה ובספר חפץ דוד למרי דוד בן שלום ג'מל - גמליאל.

הוא העתיק את תכלאל עץ חיים שערך מהרי"ץ בשני כרכים כולל פירוש עץ חיים (כת"י גרוס 43). העתיק גם נוסח כתובות ושטרות, קונטרס שערי טהרה ששילב מהרי"ץ בסידורו ועוד. בכה"י גט מהישוב רקאב שנכתב בשנת תרמ"ה (1885).

כתב יד נוסף (כת"י בניהו 163) הוא קונטרס בקבלה שחבר מרי חיים העזרי "מים חיים". בכה"י כ"א דפים, כולל קטע מהזוהר ו"טעם אחר", ובסופו כתוב "על ידי העוסק במלאכת ה' נרו יאיר... אברהם בן משה ערשי יצ"ו", וכנראה, שמדובר בו.

מצאתי כת"י שהעתיק בצנעא בשנת תרכ"א (1861) ר' שלום בן אברהם ערשי, ואולי הוא בנו: ע"ע לקמן. נפטר בצנעא בשנת תרל"ז (1877).