ערוסי, יחיא בן שלום,
מרי יחיא בן שלום ערוסי נולד בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא היה אחד מחביריו ללימוד תורה של מרי סעדיה בר' יוסף עוזרי, מנהיג בית כנסת אלאוסטא, ורבם של מרי יוסף צוברי הרב הראשי ליהודי תימן בת"א וכן מרי מאיר צובירי זצ"ל רבה של גדרה. חתנו הוא מרי שלום בן יהודה טובי.
היה שפל רוח וענו, נחבא לכלים וסירב שיכנוהו מרי. בקי בכל חדרי המשנה התלמוד והפוסקים. בליל שבת היה לומד אצל מרי יחיא אביץ' בבית הכנסת מסורי בצנעא, אשר הכיר בו כתלמיד חכמים והתיחס בכובד ראש לסברותיו. כאשר לא היה בידי ר"י אביץ' הסבר משכנע היה אומר נמתין למרי יחיא ערוסי לשמוע את דעתו.
מצאתי כת"י לתורה מן המאה הט"ו, ובו רפ"ה דפים עם מסורה גדולה וקטנה. בראש כה"י כתב הסמכה לשחיטת עופות ליחיא בן סלימאן ערוסי, ואולי הכוונה אליו.
הוא חתום בשנת תרצ"ד (1934) על הסכמה לספר אמונת ה' התומך בקבלה, כנגד הספר מלחמות ה' למרי יחיא קאפח. חתומים נוספים מרי עמרם קורח, מרי יוסף שמן, מרי יחיא נחום, הדיין מרי אברהם יעקב עמראני, מרי שלום בן משה יצחק ועוד.
נפטר בט' באלול תש"ט (1949), שעה קלה לפני שעלה למטוס בעלייה הגדולה לא"י, לאחר שכל האישורים לעליה היו מוכנים. נקבר בעדן בו ביום.