עדוי, יוסף בן עמרם

ר' יוסף בן עמרם עדוי העתיק שלושה כתבי יד, שני סידורים ורמב"ם, בעיר עמראן מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ז.

ידוע לי על בן משפחה נוסף - ר' יעקב בן יצחק עדוי, שהעתיק כתבי יד בעיר בשנים אלו.

ר' יוסף העתיק שלושה כתבי יד. בשנת ת"י (1650) העתיק סידור, בשנת תי"ב (1652) העתיק סידור, ובשנת תי"א (1651) העתיק משנה תורה לרמב"ם.

כתב היד הראשון הוא (כת"י ירושלים) סידור שלם כולל תפילות החול והמועדים, נוסחי שטרות ועיבור שנים, שירים ותשבחות כמקובל בסידורי תימן עד סוף המאה הי"ז. נכתב בשנת ת"י (1650) כנראה. בסידור שילב מנהגים ונוסחאות מסידורי ספרד. פירוט מנהגי ההגדה של פסח מפורטים בספר מחקרים בסידורי תימן. בעיבור השנים ובלוחות מופיעה שנת ת"י (1650), ואילו בקולופון כתובה שנת ת"ל (1670), וכנראה, שנפלה טעות בקולופון.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסידור בעזרת ה'... במעלי בשבא דהוא עסרין ותרין יומין לירח אדר שני שנת אתתקפ"א שנין לשטרי (כנראה, אתתקס"א, ת"י - 1650) במאתא עט(מ)ראן דמיין נבעין דילה... ספרא חלשא ומסכינא... אני יוסף באמ"ר עמרם בן עודד בן זכריא בן יהודה הידוע אלעדוי נוחם עדן גם כולם".

כתב היד השני הוא סידור זהה שהעתיק בשנת תי"ב (1652) בעיר עמראן, וסיים בי"ח בתמוז שנה זו. בכה"י קט"ו דפים.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסידור בהו"ש יום שני דהוא תמני עסר יומין לירח תמוז שנת אתתקס"ג שנין לשטרי, התי"ב (1652), במדינה עמראן דעל מיין נבעין... ספרא חלשא ומסכינא... אני יוסף בא"מ עמרם בן עודד בן זכריא בן יהודה הידוע רוחם עדם גן כולם...".

כתב היד השלישי (כת"י קאפח) הוא משנה תורה לרמב"ם ספרים מדע-זמנים, אשר העתיק בשנת תי"א (1651). כה"י שימש את הר"י קאפח במהדורתו לרמב"ם. בשנה זו העתיק את הספרים זרעים, עבודה וקרבנות, והם מצויים בהמשך כתב היד.

בקולופון בסוף ספר מדע כתוב:

"נגמר זה ספר המדע יום רביעי דהוא תשע עשר יומין לירח אייר שנת אתתקס"ב שנין לשטרי תי"א (1651) במתא עמראן תו"ת אכי"ר. ספרא חלשא ומסכינא יוסף בא"מ עמרם בן עודד בן זכריה בן יהודה, השם יזכיני לגמור ספרים עד אין קץ אכי"ר, כגל"ט שכ"ט".

ארבעים יום מאוחר יותר, כתב בקולופון בסוף ספר נשים:

"נשלם בסייעתא דשמיא במעלי שבא דהוא עשרין ושבעה יומין לירח סיון שנת אתתקס"ב (תי"א - 1651) במדינת עמראן... יזכה הכותב יוסף בן עודד בן זכריה בן יהודה הידוע אלעדוי..."