נדאף, סעדיה בן חיים

מרי סעדיה בן חיים נדאף נולד במרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך שני חיבורים שכתב.

ספרו העיקרי הוא @44"עץ חיים"@55 - ליקוטים וטעמים לתורה על דרך הרמז והסוד בשנת תרפ"ו (1926). החיבור ברשות בנו ולא התפרסם עדיין.

מדבריו בהקדמה:

"אתחיל לכתוב ליקוטים על התורה ממה שאספתי בעמרים מכמה ספרים המאירים לארץ ולדרום... ומספרי תיקוני הזוהר הקדוש המאיר לארץ... כולם באו נקבצו עם מה שנתחדש לי ברעיוני בילקוט זה אשר נקרא שמו בישראל כלל @44עץ חיים@55, על שם המאסף קל וצעיר סעדיה בן חיים הי"ו, שאספתי לי למזכרת בקיצור נמרץ כי לא תשכח מפי ומפי זרעי עד לעולם ועד, והוא כי סעדיה חיים עולים בג' עץ החיים, עם חמש וארבע אותיות סעדיה חיים, ושני השמות וה' הנוספת בשם החיים לרמוז לחמישה חומשי תורה הנקראת עץ חיים...".

הוא כתב אגרת ארוכה העוסקת באירועים הקשים שהיו בישובים במרכז תימן: בצנעא, גראף, רוצ'ה ועוד, בשנים תרס"ג-תרס"ה (1903-1905). האירועים נוצרו כתוצאה מעצירת הגשמים, יוקר השערים, ירידה רוחנית, הליכה למשפט הגויים והמלחמה בין הטורקים והמוסלמים בתימן.