משתא, יחיא בן דוד

סופר, דרום תימן, מאה י"ז-י"ח

ר יחיא בן דוד משתא העתיק או מימן העתקת חומש בתחילת המאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע מקום הכתיבה. בהסתמך על שם המשפחה משתא, יש להעריך, כי מקומו בשרעב, ואולי הוא ממשפחת המשורר הלאומי ר"ש שבזי. השלמת הכתיבה הייתה ביום ראשון, כ"ה באדר תס"ו (1706).

בקולופון כתוב:

"נכתבה זאת התורה נזר עטרה וכליל הדרה, ועוז וכבוד ותפארה, ולקונה אותה היתה אורה... ונשלמה ביום א' כ"ה יומין לחודש אדר שנת בי"ז לשטרות התס"ו ליצירה (1706). תהא שנה זו סוף וקץ לכל צרה תחילת וראש לבשורת אומה המפוארה... ונכתבה על שם הצורה הטהורה שזיוה כזיו המנורה וכאור השמש מזהירה האח האדון הנחמד אשר הוא לחסדים מעמד, ולמשרד נצמד, כג"ק גמ"ש (גדול מרבן שמו) יחיא בן כג"ק מ"ו דוד משתא זצ"ל, ישמרהו אל שדי ויחייהו מי שאמר לעולם ד', ויזכהו להגות בה הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות אכי"ר".

בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 92-93.