כהן, אהרן בן שלום*
מרי אהרן בן שלום כהן נולד בצנעא בשנת תר"ה (1845), למד תורה אצל מרי חיים קורח וחכמי העיר, יחד עם ידידו מרי יחיא קאפח בבית המדרש שבתוך בית כנסת אלשיך. התפרנס מהיותו חייט אומן ונחשב למומחה הגדול ביותר. הוא תפר בגדים למשפחות המלוכה בצנעא. מצבו הכלכלי היה מצוין ודאג להאכיל יתומים, אלמנות ועניים, ועסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
הוא החל ללמד תורה בבית המדרש שבבית כנסת שרעבי: תלמוד, רמב"ם, שו"ע ועוד, בזמני הלימוד המקובלים בתימן - בלילה, בבוקר ובערב. היה לו קול ערב ושימש חזן בכניס שרעבי.
בשנת תרס"ה (1905), לאחר שהאימאם כבש את צנעא, הוא היה אחד מארבעת החכמים אשר שימשו הסמכות הרוחנית העליונה בצנעא עם מרי יחיא יצחק הלוי אשר שימש גם רב ראשי, מרי יחיא קאפח - החכם באשי, והדיין מרי יחיא אביץ'. הוא שימש בדיינות בבית דינו של מרי יחיא יצחק הלוי ודיין שני בבי"ד של מרי קאפח. הוא חתום על תשובות לרב קוק בשנת תרע"א (1911) עם מרי קאפח, וכן על פס"ד של חכמי צנעא לחברי בי"ד של העיר רדאע. הוא חתום גם על תשובה לקהילה התימנית בירושלים בשנת תרע"א (1911) בעניין אפיית מצות בחול המועד פסח, שהיה מקובל בתימן, אך לא היה מקובל בקהילות הספרדיות והאשכנזיות. עמו חתומים על התשובה: מרי יחיא קאפח, מרי חיים קורח, מרי אברהם בדיחי, מרי אברהם עמראני, מרי יחיא בן משה יצחק הלוי ומרי יחיא אביץ'.
בשנת תרפ"ד (1924) הוא חתום עם חכמי צנעא על הסמכה לרבנות למרי משה יתים ממחוז ירים ומרי שלום מת'נא הלוי מהעיר דמת.
בנו הוא מרי אברהם כהן, נשיא ישיבת "אוהל תורה" בתל-אביב לפני הקמת המדינה, וחתנו הוא מרי שלום בן ידידו מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי לתימן. מרי שלום הלוי שימש בארץ ראש רבני תימן.
לאחר המחלוקת הגדולה בצנעא על היחס לקבלה היה מקובל על כל החוגים, ושימש בדיינות הן עם מרי יחיא קאפח והן עם מרי יחיא יצחק הלוי. מרי יוסף קאפח תיאר את אצילותו ועדינות נפשו, ובשבתו לדון ריחפה תמיד צהלה על פניו. מעולם לא דיבר בחומרה על המתדיינים אלא משכם במתק שפתיים ובלשון רכה. לעתים עשה משפט וצדקה גם יחד.
בסוף ימיו כהה מאור עיניו, והדבר העציב אותו מאוד, שכן לא יכל לקום בלילה וללמוד תורה לאור הנר כהרגלו עשרות שנים.
נפטר בצנעא ביום חמישי, ר"ח אדר שנת תרצ"ד (1934).