יתר בן שלמה בן דוד*

סופר, בעל שושלת יוחסין לשבט יהודה, מאה ט"ו-ט"ז

ר' יתר בן שלמה בן דוד העתיק פעמיים את התורה בשנת רנ"ח (1498) ובשנת רע"ח (1518). לא ידוע מקומו. חשיבות כתב היד הראשון היא עצומה ביותר, שכן הסופר כותב את כל שושלת היוחסין של משפחתו עד לשבט יהודה, חיזוק למסורת יהודי תימן, כי כמעט כולם הגיעו משבט יהודה ולא מגלות של שבטים אחרים.

יתכן ושני כתבי היד לא נכתבו ע"י סופר אחד אלא מדובר בסבא ונכדו. השמות זהים: יתר בן שלמה בן דוד, ופער של עשרים שנה מאפשר לקבל בסבירות גבוהה את שתי האפשרויות, כי מדובר בסופר אחד, למרות השינויים הקטנים בכתיבת צורת האותיות, או שמדובר באפשרות השנייה בסב ונכדו. בשני כתבי היד נותר רק דף הקולופון, ובכתב היד הראשון נותר עמוד נוסף של שיר סיום הכתיבה.

כתב היד הראשון הוא תורה שסיים לכתוב בשנת רנ"ח (1498) כפי שכתב באחת משורות השיר "שירו לה' שיר חדש": "חתמתיה שנת אתת"ט למנין (שטרות, רנ"ח - 1498)". השיר לסיום התורה הוא קדום, ומועתק במספר כתבי יד של התורה, והקדום ביותר שמצאתי הוא משנת קפ"א (1421). בפעם השנייה מצאתי את השיר בכתב יד של ר' בנייה הסופר המפורסם בצנעא באמצע המאה הט"ו, ושם מיוחס השיר למשורר הקדמון ר' אברהם בן כלפון.

מכתב היד נותרו שני עמודים, עמוד אחד שיר לסיום כתיבת התורה, ובעמוד השני קולופון עם שושלת היוחסין של פ"ח דורות.

שושלות יוחסין בודדות נותרו בידינו, ושושלת נוספת פרסם י"ל נחום בספר צוהר, ע' רמ"ט.

בגלל חשיבות שושלת היוחסין אני מעתיק את כולה:

"...תי זאת התורה התמימה אשר היא לעיני (דו)רשיה מאירה. ונקדתי ודקדקתי כיד אלהי הטובה עלי, אני יתר בירב שלמה בירב דוד בירב מימון בירב עודד בירב עמרם בירב סעדיה בירב אביגד בירב שלום בירב עודד בירב זכריה בירב יעקב בירב יוסף בירב שמריה הידוע אלענסי בירב יוסף הקנזי בירב יעקב בירב מצ'מון בירב יפת בירב ישעיה בירב יפת בירב משה בירב אביגד בירב יעקב בירב עלי בירב פייס בירב יאיר בירב יחזקאל בירב אהרן בירב עזרא בירב דניאל בירב יהונתן בירב אלישיב בירב קדמיאל בירב מיכה בירב ירמיה בירב ירמיה בירב עמינדב בירב זבח בירב איתן (בירב) בירב הימן בירב עזריה בירב ירחמאל בירב כסלו בירב עמינדב בירב נחשון בירב שלמה בירב בעז בירב עובד בירב אליאב בירב אבינדב בירב יואב בירב תשאל בירב יתר בירב שוב בן ארנן בן אפרת בן חור בן אורי בן בצלאל בן שגיב בן יאיר בן מכיר בן חצרון בן רם בן ימין בן ששן בן שמאי בן אמנון בן דניאל בן שפטיה בן שמעאל בן נתן בן עמיאל בן רחבעם בן יהויקים בן כוניה בן שאלתיאל בן (שפ)ט בן קנז בן עתניאל בן צדוק בן (פ)נחס בן אשריאל בן (עותי) בן עמיהוד בן עמינדב בן אמרי בן בני מן בני פרץ בן יהודה בן יעקב דאתקרי שמיה ישראל. הרחמן יחיש הקץ ויקרב הגאולה בחיינו ובימינו אנס"ל".

מכתב היד השני נותר רק דף הקולופון, ממנו ניתן להסיק, כי התורה נכתבה במימון "השר הגדול המעוז והמגדול" ר' יוסף בן שלמה בן דוד בן מימון טוילי, ואולי שימש נגיד או ראש קהילה, בשנת אתתכ"ט לשטרות (רע"ח - 1518).

להלן הקולופון:

"נכתבה זאת התורה אשר היא לעיני דורשיה מאירה לכבוד גדולת קדושת צפירת תפארת האח הנכבד, האהוב והנחמד, השר הגדול המעוז והמגדול החכם הנבון, יוסף בירב שלמה בירב דוד בירב מימון אלטוילי, אלהים ישימיה עליו סימן טוב ויזכהו להגות בה הוא וזרעו וזרע זרעו... כתבתי והגהתי ונקדתי ודקדקתי כיד ה' הטובה עלי, אני יתר בירב שלמה בירב דוד שנת אתתכ"ט שנין לשטרי הרע"ח ליצירה (1518). קץ וסוף לכל הצרות. תחילה וראש לכל הבשורות, בש"ל בהו"ש (=ברוך שמו לעד, ברוך הוא וברוך שמו)".

בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' שי"א-שט"ו.