יצחק, שלום בן מרי יחיא הלוי*

מרי שלום בן מרי יחיא יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרנ"א (1891). הוא בנו הבכור של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. למד תורה אצל אביו וסבו וחכמי העיר. נשא לאשה את מרת שרה, בתו של הדיין מרי אברהם בן אהרן הכהן. בתימן נולדו לו שלוש בנות ובן, ובארץ שלושה בנים ושלוש בנות. התפרנס בתימן עם חמיו בהכנת בגדי מלכות למשפחת המלוכה בתימן. עלה לארץ בשנת תרפ"ג (1923). נבחר לחבר בית הדין הרבני בת"א, ושימש הרב הראשי ליהודי תימן במחוז ת"א-יפו בשנים תרפ"ה-תשכ"א (1925-1961). היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בשנים תשט"ז-תשל"ג (1956-1973).

עסק רבות בצורכי ציבור. הקים עם אחרים את חברת "תורה אור" שמטרותיה להקים תלמודי תורה לתינוקות של בית רבן עפ"י מסורת תימן, ישיבות לנערים. ארגן וסייע לזקנים למצוא מסגרות לימוד ותהילים מידי יום, עזרה בהקמת מוסד שיסייע לחולים וליולדות ועוד. שימש מורה בת"ת בניהולו של מרי אברהם נדאף. שימש יו"ר קופת צדקה בת"א, ואף ייסד את ישיבות: אוהל תורה, פעולת צדיק וסוכת שלום.

פעילותו הציבורית בארץ הייתה בכל התחומים הקשורים ליהודי תימן ולעלייה, עוד קודם להקמת המדינה. סייע ושיתף פעולה עם התאחדות התימנים בישראל בהנהגת זכריה גלוסקא, בסיוע ליהודי תימן במשלוח סכומי כסף עצומים לעניי תימן, בהברחת יתומים ובהשגת אישורי עלייה. אף בארץ סייע רבות בקליטת עלייה, בהקמת מוסדות תורה, בשימור המסורת התימנית, בהרצאות, בהדפסת ספרי תימן ועוד.

עסק רבות בהדפסת ספרים הקשורים במסורת התימנים ואף חיבר ספרים בתחום. בשיתוף עם מרי אברהם נדאף הדפיס את סידור עץ חיים למהרי"ץ בלי הפירוש, עם תמצית הלכות ממהרי"ץ בשם סידור תפילת כל פה, הדפיס את שו"ת פעולת צדיק למהרי"ץ, ניקד את כל המשנה בניקוד תימני ועוד.

נוסף לכך חיבר מספר ספרים: שו"ת דברי חכמים (ירושלים תשל"ב), קע"ד תשובות, רובן עוסקות בשימור המסורת התימנית, דברי שלום - פירוש לחלק הדקדוק למהרי"ץ (ירושלים תש"ל), כתב הגהות ותוספת פירושים לסידור עץ חיים שחיבר מהרי"ץ ועוד. בחיבוריו הוא מחזק את שיטתו ומסורתו של מהרי"ץ ונוסח הבלדי.

נכדו, הרב אבירן הלוי, דיין בבי"ד הרבני האזורי בת"א, הוציא לאור מחדש את כל חיבוריו ודברים לזכרו בספר דברי שלום חכמים.

לאחרונה מצאתי אף כתבי יד שהעתיק. ספר אלמרשד אלכאפי לר' תנחום הירושלמי - בנוסח הקצר, אשר החל להעתיק בצעירותו בשנת תרע"ט (1919) בצנעא, וסיים בשנת תרצ"א (1931) בתל אביב. בכה"י ק"נ דפים.

בקולופון הוא כותב:

"זה שתים עשריה שנה מיום שהתחלתי לכתוב ספר זה... בעוב"י צנעא יע"א יזכיני הית' לעלות לא"י, ביום ג' כ"ח באייר שנת תרפ"ג לב"ע (1923)... ונתמניתי לשבת ע"כ (--על כסא) הרבנות פה ת"א... והביאו את קונדריסי ההתחלה יזכנו הית' לברך על המוגמר... ב' לח' שבט תרצ"א (1931) פה תל אביב... שלום בכ"ר יחיא יצחק הלוי".

כה"י השני שהעתיק הוא קונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ עם הגהות שכתב בגוף העמודים ובשולי הדפים. בכה"י צ"ג דפים.

בשער כה"י כתוב: "חלק הדקדוק להרב... מוהר"י צאלח זצוק"ל אשר ראוי לקרוא זה הספר... ספר תוצאות חיים".

בקולופון כתוב:

"תם ונשלם... ביום שנכפל בו כי טוב ט"ב לחודש תשרי שנת התרצ"ב (1931) לב"ע פעה"ק יפו-תל אביב... הצעיר שלם בכ"ר יחיא יצחק הלוי".

נפטר בירושלים בכ"ו בתמוז שנת תשל"ג (1973).