יעקב בן סלים
מרי יעקב בן סלים היה חכם, ומגדולי המתרימים בתימן ובעולם היהודי לישיבת ארץ ישראל במאה הי"ב. הוא ידוע ממסמכי הגניזה.
בגניזה נמצא מכתבו, מהעיר אלגווה, אל חלפון בן נתנאל הלוי, בזמן ששהה בעיר עדן לרגל מסחרו. מהמסמך ניתן ללמוד, כי עזב את עדן, מפני שמרד בשלטון נגיד היהודים ר' מצ'מון בן יפת, ולא רצה להיות מעורב במחלוקת הגדולה.
מהמכתב ניתן ללמוד גם על סכומי עתק שתרמו יהודי תושבי הכפרים בתימן לישיבת ארץ ישראל בתקופה של מחלוקת גדולה ושיבוש יחסים. הוא אישית תרם שלושים וארבעה דינרי זהב, ואסף מיהודי הכפרים שבאזורו שש מאות דינרים, מן הסכומים הגדולים ביותר שתרמו קהילות ישראל השונות. הסכום הגבוה ביותר שמצא גויטיין במסמכי הגניזה הוא ארבע מאות דינרים פאטימיים, סכום של פי שניים, שתרמו יהודי צפון אפריקה.
מהמכתבים ניתן להסיק, כי התרומות מתימן היו קבועות וסדירות, וכי הערכה רבה רחשו חכמי תימן לחכמי ישראל בכלל ולחכמי ארץ ישראל בפרט, למרות שאלו עברו לגור במצרים.
במכתבו הוא כותב:
"וכשהבנתי בכתבך רבינו, כי מבני ארץ הצבי אתה, כבר נתוספה חיבתי ואהבתך בך עד מאוד, ושאלתי מלפני יוצר הכל לתת לך שאלתך ולהחזירך לאדמתך, שהיא חביבה מכל הארצות, ואשריו מי ששוכן בה ומי שהוא גר בה ומי שנקבר בה כי כן הבטיח הכתוב וכיפר אדמתו עמו".