חלפוני, זכריה בן שלום-רבי יוחנן מזרחי

מרי זכריה בן שלום בן מעודד החלפוני או בכינויו הספרותי ר' יוחנן מזרחי, היה מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז-י"ז, וגדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. שמו וחיבורו התפרסמו רק בשנים האחרונות ע"י כותב שורות אלו.

נולד בשנים ש"כ-ש"ל (1560-1570) בערך, במחוז רדאע כנראה. הוא מוזכר לראשונה בסידור שכתב מרי יצחק ונה מהדורה קמא בשנת שנ"ז (1597), שם הוא כותב "משמו של ר' יוחנן מזרחי שמעתי". ר"י ונה חי בעיר מעבר לא הרחק מהערים רדאע וד'מאר. נראה, כי בסוף המאה הט"ז שמו של רבי יוחנן מזרחי היה מפורסם באזור זה, הנמצא במרכז תימן מדרום לצנעא. הוא חי במחוז רדאע. בכל כתבי היד מוזכרים שני ישובים: גראמה ומד'נח. מד'נח הוא אחד הישובים הקטנים ממזרח לרדאע, כפי שהם מכונים "יהוד אלמשרק". משרק בערבית = מד'נח בארמית = מזרח בעברית. ומכאן כינוי שם משפחתו הספרותי מזרחי.

מהשירים שכתב משמע, שהיו לו שני בנים: שלום-חזקיה והבן השני נסים-יוסף. בשיר אחד הוא מבקש מהקב"ה שיחונן אותו בבנים, ובשיר השני, לאחר הולדת הבן השני הוא מודה לקב"ה שחנן אותו בבנים. "יחונן" בשינוי סדר אותיות "יוחנן", ומכאן שמו הפרטי הספרותי יוחנן, שם נדיר במיוחד בתימן.

עפ"י סימני השיר בשיריו הוכחנו כי שמו הספרותי הוא ר' יוחנן מזרחי וניתן לו עוד בימיו, וסימני השירים שכתב הם: אני זכריא בן שלום יזכה, ליוחנן ב' שלום זכות.

מרי יוחנן מזרחי כתב פירוש למשנה ולתלמוד בשם מזרחי - הגדול ביותר שנכתב אי פעם בתימן. עד כה מצאתי ופרסמתי ארבעה כתבי יד, ועדיין מתגלים לי מידי פעם כתבי יד חדשים, שרידים מחיבורו המזרחי. שם החיבור באופן כללי הוא @44מזרחי@55, ולחיבור שני שמות משנה: @44טירת כסף ושלטי זהב@55. השם טירת כסף הוא החלק העיקרי והמקורי בפירושו למשנה ולתלמוד, ואילו השם שלטי הזהב ניתן לתוספות פירושים והלכות שהוסיף בשלב מאוחר יותר, או אף הרחבות מסוימות לפירושו המקורי. לתוספות שהוסיף בשלבים מאוחרים יותר ניתנה הכותרת שלטי הזהב, תוספות אלו אף כתובות לעתים בשולי הדף.

את פירושו לש"ס מצאתי לכ"ג מסכתות: ברכות, פסחים, כיפורים, סוכה, ביצה, ר"ה, מגילה, יבמות, כתובות, נדרים, נזירות, גיטין, שוטה, קידושין, ב"ק, ב"מ, ב"ב, סנהדרין, מכות, שבועות, חולין ואהלות.

מסימנים שונים ניכר, כי פירושו כלל גם מסכתות נוספות אשר לא הגיעו עדיין לידי. פירושו סובב ברובו על מסכתות המשנה בלי התלמוד, מלבד שתי מסכתות וחצי שפירושו נסוב על התלמוד הבבלי, המסכתות הן: יומא, סוכה, וחצי מסכת ראש השנה עד דף י"ח.

את פירושו לש"ס חיבר משנת שס"ו (1606) ועד לשנת שע"ח (1618). תחילה פירש את המסכתות עם המשנה בלי התלמוד, וכבר אז תכנן לחזור ולפרש את המסכתות עם התלמוד. המחבר לא פירש את המשנה עפ"י סדר הש"ס אלא עפ"י סדר שונה, משיקולים של מציאות ספרים וכדומה. תחילה פירש את מסכת ברכות בשנת שס"ו (1606), יבמות ואהלות בשנת תס"ח (1608), סדרים מועדים ונשים בשנת שע"ה-שע"ח (1715-1718), הלכות נידוי, כתובה וגט. הוא הוסיף וחזר והשלים מסכתות שכבר פירש קודם, למשל, מסכת ברכות פירש בשנת שס"ו, וחזר והשלים בשנת שע"ז (1617).

עד שנת תשנ"ז מצאתי ארבעה כתבי יד של חיבור המזרחי: כת"י בית המדרש לרבנים אנלאו 270 - כת"י העיקרי ובו הפירוש לרוב המסכתות, כת"י בית הספרים הלאומי 496°4 ובו הפירוש לרוב המסכתות מסדר נזיקין, כת"י בית הספרים הלאומי 2691°8 הפירוש למסכת חולין, וכתב יד הרביעי - אוניברסיטת קמברידג' 3403 שהתגלה לי בשנים האחרונות, ובו העתיק את נוסח הוידוי והחרם, וכן פירוש הכתובה לר' שמעון בן צמח. לאחר פירסום ספר המזרחי למסכתות ברכות ופסחים בשנת תשנ"ז, מצאתי כתב יד נוסף - בהמ"ל R254, ובו העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות (קמ"ו דפים) ושו"ע טור יו"ד עד סימן כ"ו (דפים 147-166).

בקולופון כתוב:

"הכתוב (הכותב כנראה)... זכריה בן שלום".

מקורותיו העיקריים הם חיבורי הרמב"ם כמקובל בתימן: פיה"מ ומשנה תורה, ובנוסף הוא מרבה להביא את פסקי הרא"ש, הטור בנו והרי"ף, ספרים פחות שמושיים בתימן. בין מקורותיו ספרים נדירים בתימן ובעולם היהודי בכלל. למשל, במסכת פסחים הוא מצטט קטעים שלמים מספר הלכות פסוקות לרב יהודאי גאון, ספר שכמעט נעלם, וכתב היד היחידי בעולם שעל פיו נדפס הספר הוא מתימן. ספרים רבים הגיעו לידי המחבר תוך כדי עבודתו, ולכן הוא לא משלבם בגוף הפירוש אלא בשולי הדף.

השפעתו הייתה במאה הי"ז, וידוע כי מרי יחיא בשירי, בן דורו אשר חי ברחבה מצפון לצנעא, הכיר את פירושו למסכת חולין, ואף כתב הגהות. הספר בחלקו הגיע לידי מהרי"ץ המזכירו שלוש פעמים, ומאז לא מצאתי אף חכם בתימן המזכיר את חיבור המזרחי. כתב היד המקורי לא זכה להעתקות רבות והיה מונח בידיים פרטיות. כה"י העיקרי (בהמ"ל אנלאו 270) נמכר לפני שנת תקפ"ז (1827) לדיין צנעא, מרי אברהם בן אהרן מנזלי שנפטר בשנה זו, ע"י מרי יחיא בן דאוד תורכי. משם עשה דרכו לארה"ב.

מצאתי כת"י מהמאה הי"ז, ובו פירוש לסידור התפילה, ושם מפנה ג' פעמים לר' יוחנן מזרחי.

בקולופון של כתב היד העיקרי כתוב:

"הדרן עלך מסכת אהלות ופירוש הרמב"ם יום ג' חודש סיון שנת השס"ח ליצי' עולם אתתקי"ט לשטרות (1608) בעיר מד'נח. הצעיר זכריא בא"מ שלום בן מעודד בירב בניה בירב שלום בר' זכריא הידוע החלפוני לסימן טוב ולשם טוב כדכת' טוב שם משמן טוב".

נפטר, כנראה, סמוך לשנת שצ"ה (1635).