חותר, דוד בן יחיא

ראב"ד ורב ראשי, צנעא, מאה י"ז-י"ח

מרי דוד בן יחיא חותר נולד בצנעא בשנת תכ"ז (1667). ידוע, כי היה ראב"ד ורב ראשי בתימן הקבוע הרביעי מזמן גלות מוז"ע.

שימש ראב"ד משנת תפ"ד (1724) בה נפטר ראב"ד הקבוע השלישי, מרי שלום בן עמרם הלוי-חמדי, ועד לשנת תק"ז (1747). הדיינים החתומים עמו הם: מרי צאלח, מרי יוסף בשארי, מרי סעדיה תנעמי ואחרים. קודם למנויו כראב"ד שימש, כנראה, דיין תקופה מסוימת עם מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר, וכן עם חמשה דיינים שלא ידועים פרטים עליהם: מרי סעדיה קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעדיה נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעדיה תנעמי.

מרי דוד חותר היה המרי והמנהיג של בית כנסת שרעבי בצנעא ותיקן מספר תקנות, וביניהם: להפסיק לקרוא את ההלל בקרוי כמנהג העתיק בתימן. לא ידועות תקנות נוספות. להערכתי, מרי דוד ומרי צאלח וחכמים נוספים תמכו באופן כללי במספר מנהגים חדשים אשר חדרו מספרי הדפוס, ואולי הם אשר פנו לנשיא הקהילה, ר' שלום עראקי להתפלל בנוסח ספרד.

מרי דוד נפטר בצנעא לאחר שנת תק"ז (1747), ולא קודם לכן כפי שגורסים אחרים, שכן הוא חתום בשנה זו ראשון עם הדיין מרי סעדיה בן משה קטיעי.

בבי': סע"ת ע' ט"ו, קע"ג מס' 10; שו"ת רביד הזהב, ס' כ"א; גברא, חכמים וסופרים, ע' 4-5; יחיאל נחשון, דיוקנאות, ע' 18; רצהבי, פעמים 72 (תשנ"ז), ע' 111.