עדני, סעדיה בן דוד
מרי סעדיה בן דוד עדני נולד בתימן בתחילת המאה הט"ו. לא ידוע מתי בדיוק נולד והיכן חי בתימן. ידוע, כי באמצע המאה הט"ו חי בחלב ובדמשק שבסוריה, וכן בארץ ישראל, שם גם העתיק וחיבר חלק מספריו.
חיבוריו כתובים בערבית יהודית, וכאשר הגיע לסוריה וארץ ישראל סיגל לעצמו כתיבה ספרדית. השנים המוזכרות בחיבוריו הם: שנת ר"ו (1446) - הלכות שחיטה, שנת רכ"ח (1468) - גדולין-לוח זמנים בדמשק, שנת רל"ג (1473) - פירוש בערבית לספר טהרה לרמב"ם, שנים רל"ג-רמ"ד (1484-1473) - הספר מדכ'ל אלתשווק לאל גאפלין, ושנת רמ"ב (1482) - נגאה אלגארקין.
בנימין ריצ'לר נוטה לזהות את מרי סעדיה בן דוד עדני, עם מרי סעדיה בן דוד ד'מארי בעל מדרש הביאור, ומביא לכך ראיות חזקות. לעומתו, יהודה רצהבי מטיל ספק בכך, שכן הראשון מקפיד לכנות את עצמו תמיד בשם "עדני", ואילו השני מפורסם בכינויו "ד'מאריי', ואף חכמי דורו מכנים אותו "ד'מארי". ועוד, קשה להניח שחכם אחד יחבר שני חיבורים על התורה.
לדעתי, הטענה השניה חלשה ביותר, ומצאתי חכמים בתימן שחיברו שני ספרים באותו תחום, ראה את מרי דוד בן ישע הלוי חמדי-עדני, שחיבר שלושה חיבורים בתחום האסטרונומיה, ואף המחבר עצמו כתב מספר חיבורים ברפואה, והוא אינו היחידי.
להלן רשימת ספריו כפי שרשם המחבר בראש ספרו תשוויק אלגאפלין:
א) הדא יאסמה מדכ'ל אלתשויק לאלגפלין - מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם.
ב) חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כ"ד מגלד (כרוך).
ג) ביאור מקצת החיבור די מגלדה (כרוכים) בו שרח (פירוש) שחיטה.
ד) אור ישראל חסאב (חישוב) קידוש החודש.
ה) מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין - אוצר המדעים תורת ההגיון ומדעים מדויקים ז' כרוכים טיוטא של מדעי הטבע שני כרכים.
ו) גמאע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה - מקבץ המעלות (רפואה) תיאוריה ופרקטיקה, ז' כרוכים.
ז) לקט אלזהור פי אלטב - אריית הפרחים (רפואה).
ח) צחה' אלבדני פי אלטב - בריאות הגוף (רפואה).
ט) דלאיל אלג'וב ג' מגלדה - מופתי הנסתרות, ג' כרוכים.
י) צפירה אלמלוך אחכאם (אלנגום) - גדול המלכים - משפטי (הכוכבים).
יא) נור אלמעארף - מאור דעת האלהות.
יב) אחכאם אלתקאוים - כללי הטבלאות.
יג) פרג'ה אלקלוב ג' מגלדה - נחמת הלבבות ג' כרוכים.
יד) פרחה אלקלוב - ששון הלבבות.
טו) נור אלעקול - אור השכלים.
טז) חיאת אלנפוס - חיי הנפשות.
יז) פרקים.
יח) פירוש לשחיטה.
יט) ספר השאלות.
כ) עיבור סאיר - עיבור שוטף.
כא) גוהרת אלאסראר - פנינת הסודות.
כב) אלז'יג אלמרשד - הזיג המדריך.
כג) בוסתאן אלעלום מגלדין יהן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב - גן החכמות ב' כרכים כוללים: חכמת הטבע, האלוהות ואוצר הרפואה.
כד) אלזיג אלכאפי אלמפתכ'ר - הזיג המספיק המפואר.
כה) כתאב אלתאריך שעי - ספר ההסטוריה.
נג'אה אלגארקין - פירוש קצר לתורה ולהפטריות בדרך אגדה והלכה. כל פרשה פותחת ומסתיימת בהקדמה מוחרזת - "אמר סעיד בן דוד נ"ע אלעדני ראיתי לחבר ולהסדיר לכל פרשה מפרשיות של התורה פרק שיקראוהו ביום שבת של אותה פרשה".
פירושו להלכות הרמב"ם - נתחבר וסודר משנת רל"ג (1473) ועד שנת רמ"ד, עפ"י בקשת אחד התלמידים. מסודר בצורת שו"ת, ובו כלולות ט"ז מתשובות רבי יהושוע הנגיד.
מבוא ההתעוררות - מדכל אלתשויק אלאגפלין - הוא מעין אנציקלופדיה קצרה למדעים.
הלכות שחיטה מחולק לי"ד פרקים, מונה י"ז דפים.
בהקדמתו הוא כותב:
"אמר הנצרך לרחמי שמים סעיד בן דוד יש"ל בשנת אתשנ"ז לשטרות (ר"ו - 1446) בקשוני כמה תלמידים שמחובתי למלא בקשתם ולזרזם שאכין להם קובץ על הלכות שחיטה ואפרש להם הלשונות הסתומים...".
הוא העתיק כתבי יד רבים: ספר תנחום הירושלמי בשנת רי"א (1451) בעדן (כת"י אוקספורד בודלי 1521), מדרש הביאור וחיבור על טעמי המקרא (כת"י אוקספורד בודלי 294), פירוש מורה נבוכים שחיבר ר' משה בן יהושוע נרבוני בצפת בשנת רמ"ו (1485) (כת"י פריס ס' לאומית 701), חיבור בחכמת התכונה עם פירוש בכתב ידו, נכתב בחלב רל"ט - 1479.
ראוי הוא מרי סעדיה בן דוד עדני להקדיש לו חיבור בפני עצמו.
נפטר לאחר שנת רמ"ה (1485) בצפת, כנראה, שכן בשנה זו כתב פירוש בערבית למשנה תורה לרמב"ם.