חַדַּה, שלום בן סעדיה*

דיין, חדה - שרעב, מאה י"ט-כ'

מרי שלום בן סעדיה חדה היה דיין בעיר חדה שבמחוז שרעב בראשית המאה העשרים. נולד כנראה, בעיר במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא אינו בנו של מרי סעדיה בן דוד חדה דלעיל.

שימש דיין עם ראב"ד מרי ישראל בן מרי דוד חדה, ועם מרי עמראן בן חסן מנזל ומרי סעיד בן יחיא. הוא חתום על כתב הרשאה לסמיכה למרי יפת חוזה ביום ב' באדר ברל"ד לשטרות (תרפ"ג - 1923). הוא חתום שני.

אחד מתלמידיו המובהקים הוא הרב המקובל מרדכי שרעבי.

מרי שלום היה עובר בין הישובים כדי לפסוק הלכות, עושה שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, והשקיע זמן רב בהנהגת הציבור בכל המחוז.

מרי סעדיה חוזה מתאר חלק ממעשיו ומסעיו. בישוב ג'בל חבשי היה לו חדר סמוך לבית הדין לפעילותו הציבורית, וכן ר"ס חוזה מתאר את נפלאותיו כיצד מנע מלחמה.

באחת המסעות נשאל מרי שלום חדה על הנוהג בעיר סנואן, כי נשות העיר היו טובלות בזמן הראוי לטבילה למרות שבעליהן היו מחוץ לעיר. הם היו צורפים והיו מוכרים את תוצרתם בישובים רבים והיו נעדרים כחצי שנה. היו יוצאים לאחר הפסח וחוזרים בחודש אלול, וכן יצאו אחרי סוכות וחזרו לקראת הפסח.

אחד החכמים מהעיר סנואן הפנה אליו את השאלות, והוא מינה את תלמידו מרי חסן יהודה כ'לף שיענה במקומו שאין לנהוג כן. אותו תלמיד עלה לירושלים, ושימש ראש המקובלים בירושלים וראש ישיבת נהר שלום, ושמו החדש - מרי מרדכי שרעבי.

נפטר בעיר חדה סמוך לדיין מרי ישראל חדה, לפני שנת תרפ"ג (1923), כנראה, שכן בשנה זו הסמיכו את מרי יפת חוזה לדיינות דיינים אחרים.

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א' ע' רס"ג; חלק ב', ע' ס"ב-ס"ג.