חבשוש-פתיחי, חיים בן יחיא

ר' חיים בן יחיא חבשוש-פתיחי נולד בצנעא בשנת תקצ"ט (1839) למשפחה של רבנים וחכמים. התפרנס ממקצועו חרש נחושת. אחרי שהטורקים כבשו את תימן מצבו הכלכלי השתפר.

הוא היה חריף שכל ובעל חכמת חיים רבה. הוא היה מומחה לתרופות ורבים היו באים אליו לריפוי. הוא היה מקורב מאוד לשלטון, וניצל זאת לעשיית צדק, לסייע לנזקקים ועשוקים ועוד. הרב הראשי, מרי עמרם קורח, שהכירו בעשר השנים האחרונות לחייו, מתאר את חכמתו ואת פעולותיו כנגד משיח השקר, וכיצד בחכמתו הצליח לפענח בכוחות עצמו את רצח גזבר ההקדש, ר' יעקב שרעבי. חברו הוא החוקר והמשכיל ה"תוכן", ר' סעיד בן יוסף ערוסי.

הוא עשה מאמצים גדולים לרכוש השכלה יהודית ומדעית. הוא שימש מורה דרך לחוקר היהודי האירופאי, יוסף הלוי, אשר יצא לתימן בשנת תרכ"ט (1869) בתחפושת של רב ירושלמי, כדי לחפש ולהעתיק כתובות עתיקות שבאיות. הוא ליווה אותו והדריך אותו, ואף העתיק בעצמו כתובות בשנים תר"ל-תרל"א (1870- 1871), במקומות אשר לא דרכה בהן מעולם רגל אירופאית. הוא הדריך גם חוקרים אחרים כמו אדוארד גלאזר. קשריו עם חוקרי אירופה ועבודתו המשותפת עם הלוי, עוררו בו ביתר שאת את השאיפה להשכלה ולמדע. היה מצוי בספרות הערבית המודרנית, ויצר קשר עם יהודי העולם.

בכ"ו בתשרי תרנ"ב (1891) כתב מכתב גלוי ליוסף הלוי, שהתפרסם בעיתון האור בירושלים, ובו הוא מוכיח אותו על היחס המזלזל ביהודי תימן, על ההתעלמות מהסיוע שהושיט לו, ועל שאינו עושה דבר להפצת השכלה כללית בתימן.

כתב שני ספרים: @44"מסעות חבשוש - חזיון תימן"@55 וכן @44"הליכות תימא"@55. בספר מסעות חבשוש הוא מתאר את מסעותיו עם הלוי בצפון מזרח תימן. נכתב כ"ג שנים מאוחר יותר בשנת תרנ"ד (1894) עפ"י בקשת גלאזר. מקצתו כתוב בעברית מליצית, ורובו כתוב בערבית מדוברת. הספר נדפס מספר פעמים.

הספר "הליכות תימא" = קורות הזמן, עוסק בפירוט תולדות יהודי תימן בשנים תכ"ח-תע"ז (1668-1817), ונתפרסם ע"י הר"י קאפח. הספר חשוב ביותר בפירוט תולדות היהודים, אך לגבי נתונים מסוימים יש להתייחס לדבריו בביקורתיות, שכן מידי פעם כתב גם השערות והגדות.

לאחר שנת תרמ"ט (1889), היא שנת פטירתו של ראב"ד מרי שלמה קארה, הוביל את המאבק נגד משיח השקר "יוסף עבד האל", האשימהו בהסתה למרד, והוא נאסר והוגלה, אך יצא לחופשי בלחץ מאמיניו.

נפטר בצנעא בשנת תרנ"ט (1899).