אברהם יצחק

מרי אברהם יצחק היה חכם במרכז תימן, וכנראה בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך החיבור טעמי מטעמים שחיבר מרי דוד בן שלום אלגמאל-גמליאל, אשר מזכירו יחד עם חכמים רבים מצנעא בני דורו. החיבור נכתב לקראת אמצע המאה הי"ט בצנעא, ומסתבר, כי אף מרי אברהם יצחק חי בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי צנעא בחודש אלול תקצ"ב (1832) בנושא פסק דין העוסק בירושה, אשר העסיק את בתי הדין בעדן ובצנעא עשרות שנים, החל מתשרי תקע"ג (1812). חתומים על התשובה הדיינים: מרי דוד צאלח, מרי יחיא כהן, ומרי יחיא אביאץ, וכן החכמים: מרי אברהם ערשי, מרי אברהם יצחק ועוד.

ר' איתמר כהן מזהה אותו עם מרי אברהם בן יוסף יצחק הלוי, החתום בצנעא על תקנות לצמצום הוצאות החתונה ושמירת גדרי מוסר, ביום שני ז' באייר תקפ"ח (1828). חתומים חברי בית הדין מרי יוסף קארה, מרי יחיא בן שלמה אביץ' ומרי דוד בן ראב"ד מרי אברהם צאלח. הוא חתום לאחר חברי בית הדין, יחד עם חתימות רבני בתי הכנסת בצנעא.