מרי זכריה בן נסים תעיזי נולד בישוב אפייש שבמחוז שרעב, בשנת תרע"ה (1915). אביו הוא הצדיק מרי נסים בן חיים חסן. מסורת במשפחתו, כי היא מצאצאי רבי יחזקאל בן יהודה, אשר גלה מא"י לתימן לפני כ"ה דורות. שלושה אחים תלמידי חכמים היו, אביו מרי נסים שגר בכפר אלהבאו, דודו מרי שמואל חיים שגר בישוב מיקדאר הסמוכה, ואשר פרש את חסותו בכל רחבי שרעב, ודודו הצעיר מרי מנשה שגר בישוב דיסאר. הוסמך לרבנות ע"י גדולי...
חכמי תימן
תצוגת 31 - 40 מתוך 42
בבי': ציון בר מעוז, אפיקים צ"א (אב תשמ"ח), ע' 58 - 59; לוח הלוי, אייר תשנ"ו.
מרי חיים בן אברהם תעיזי נולד בשנת תרט"ו (1855) בערך באזור מכלף שבמחוז תעיז-שרעב. הוא שימש מרי של הכפר רובע באזור מכלף בצפון תעיז. עפ"י שם אביו ומקומו, יתכן, כי הוא אחיו של מרי חסן-יפת בן אברהם תעיזי (ע"ע קודם).
כדרך רבני הקהילות בתימן הוא היה המורה הרוחני, שוחט, מקדש ומגרש, דורש וכדומה, בכפר ובאזורים הסמוכים. אשתו ממשפחת מרי שלמה בן סעדיה אלחראזי, מחבר הפירוש לתפילת העמידה בית תפילה....
בבי': לוח צעידי, אדר תשנ"ו.
מרי יוסף בן דוד תעיזי נולד בשנת תרס"ד (1904) בצפון תעיז. גדל בישוב כזיעה, ישוב שהתפרסם בהכנסת האורחים.
בשנת תרצ"ח (1938) עלה לארץ והתיישב ברחובות. שימש שוחט ראשי ומשגיח בתל-אביב. בעל הדרת פנים ורבים היו באים לקבל את ברכותיו. בסוף ימיו סבל מייסורים וקיבלם באהבה.
נפטר ברחובות בשנת תשנ"א (1991) ונטמן ליד הוריו ברחובות.
בבי': לוח צעידי, תמוז תשנ"ו.
מרי יששכר בן חיים תעיזי נולד במחוז שרעב בסוף המאה הי"ט. הוא היה תלמיד חכמים, ושימש מנהיג באחת הקהילות באזור מכלף שבצפון תעיז - שרעב.
עלה לארץ בעלייה הגדולה ונפטר בט"ז בשבט תשי"ז
בבי': בר מעוז, בית תפילה, ע' 254.
ר' משה בן אברהם תעיזי העתיק את ספר ההפטריות בישוב אלועדה בשנת תקצ"ט (1739). מדבריו בסוף הקולופון "ואני מכונה אלתעזי" משמע, כי מוצא משפחתו מתעיז בשרעב, אך חי באזור אחר.
בכה"י רצ"ט דפים, וחמשה דפים בכתיבה מאוחרת יותר.
עפ"י דבריו בקולופון כתב את הספר בצעירותו, ואת ההעתקה סיים ביום רביעי, י"ח בסיון שנה זו. מנהג ההפטריות הוא עפ"י מנהג תימן המקורי המתאים יותר למהרי"ץ. אף מכתב יד זה...
בבי': כת"י שלמה טיירי, קרית אונו.
מרי שלמה תעיזי היה מחכמי תימן ומקובל. הוא חי כנראה, במאה הי"ז במרכז תימן ואולי אף בצנעא. שמו ידוע מסידור מהרי"ץ המצטט קטע מחיבור שכתב, והעוסק, כנראה, בסידור תפילה.
מהרי"ץ בסידורו תומך לומר בנוסח של יוצר שבת - הכל יודוך, שנכנס לסידורי תימן בהשפעת הקבלה, למרות שמהרי"ץ התנגד עקרונית לתוספות בתפילה במקומות בהם יש חשש של הפסק בתפילה או בברכות. מהרי"ץ אף משבח את דבריו.
להלן קטע...
בבי': סידור עץ חיים, חלק א', דף קל"ב, ב'; גברא, מהרי"ץ, ע' 117.
ר' שלמה תעיזי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב גירואח שבהרי צעפאן במרכז תימן ממערב לצנעא, באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי ר' יעקב ספיר אשר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859). ספיר כותב, כי היה גבאי צדקה עם ר' אברהם עדני.
בעיר היו כחמישים בתי אב, להם בית כנסת אחד בחצר ביתו של הצדיק מרי יחיא עומיסי, מנפלטי צנעא, ומרי הקהילה היה מרי יוסף בן סעדי (ע"ע).
מרי שלמה תעיזי היה תלמיד חכמים...
בבי': ספיר, דף נ'.
מרי שמואל חיים תעיזי היה מקובל ודמות מוכרת במחוז שרעב בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא התכתב בשירים עם המקובל מרי מעוצ'ה בן דוד צאירי, נוהג ידוע בשרעב. שיריהם נמצאים בידי נכדתו של מרי שמואל תעיזי בשכונת התקווה.
בויכוח שהיה בין המקובל מרי מעוצ'ה צאירי לבין מרי חיים חסן, בנו של גדול משוררי שרעב בדורות האחרונים, מרי חסן-יפת תעיזי אלשאער, פנה אליו ר' חיים חסן שיפשר ביניהם.
...
בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק ב', ע' ס"ה.
ר' חיים בן שלמה וברכה תעיזי לבית דורני, נולד בשנת תרע"ז (1917) בעיר בני יוסף אשר במחוז חוגריה. למד תורה אצל מרי מנחם סאלם עודני, מרי דאוד יעקב נגאר אשר ידע את כל התנ"ך בע"פ, ואצל מרי יעיש יוסף שרעבי.
הוא כתב מספר חיבורים, וכן פנקס או יומן, בו תיעד את חכמי מחוז חוגריה והחיים בעדן. הוא כתב, כי המוהל מרי שלום דוד נרצח ע"י האספסוף בעדן. הוא מתאר את חכמי חוגריה ושרעב: מרי יעיש קורין, מרי...
בבי': כת"י מנחם יעקב נהריה 118-69453; כת"י מנחם יעקב 119-69669.
מרי חסן-יפת בן אברהם שאער-תעיזי נולד בעיר תעיז שבמחוז שרעב בשנת תר"ב (1842) בערך. התפרנס ממלאכת האריגה. הוא סבו של המקובל מרי מרדכי שרעבי. יתכן ואחיו, מרי חיים, הוא מרי הכפר רובע במחוז תעיז (ע"ע הבא).
לאחר נישואיו עבר לגור בכפר צ'רע גיש אשר על הר סורק, קומתו ממוצעת, בעל זקן רחב והדרת פנים. נחשב מגדולי המקובלים ביהדות שרעב בדורות האחרונים, וראש וראשון למשוררי שרעב בדורות האחרונים....
בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 23, קט"ו-קט"ז; חלק ב', ע' ס"ד-ע'; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 865 - 874; רצון הלוי, מבועי אפיקים, ע' 101.