מרי דוד בן אברהם היה דיין בעיר צנעא בשנת תכ"א (1661), בשנים שלפני גלות מוז"ע. הוא ידוע מתוך רשימת הדיינים בצנעא, שנכתבה בתוך הספר חמדת ימים לר"ש שבזי. כה"י הועתק בשנת אתתקע"ב לשטרות (תכ"א - 1661), ועל פי זה העריך יהודה רצהבי, כי רשימת הדיינים אף היא משנה זו. להלן הרשימה:
"ואלה שמות דייני צנעא זת"ל: דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלם בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריא בכ...
ר' דוד בן אברהם בן סעדיה העתיק בסוף המאה הי"ט את קונטרס השחיטה למהרי"ץ שערי קדושה. לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ח דפים, ובו העתיק את הקונטרס עם פירושו של מרי יחיא בן יהודה בדיחי - לחם תודה, וכן תוספות ופירושים בשוליים.
בקולופון דף 107 ע"א:
"דוד בן לא"א אברהם בן סעיד אברהם זלה"ה".
בראש כה"י שטר בערבית העוסק ביחסים שבין בעל ואישה משנת בקצ"ד לשטרות (תרמ"ג - 1883) שכתב...
ר' דוד בן בניה הוא בנו של הסופר המפורסם בניה, ואף הוא עסק ככל משפחתו בהעתקת ספרים. ספרי המשפחה נחשבים כמדויקים ביותר בשמירת המסורת. עפ"י המסורת, העתיק ספרים רבים, ובידינו נותרו י"א כתבי יד אשר העתיק בשנים רל"ג-ר"ע (1473-1510). אף בנין, אביגד ומעודד, העתיקו ספרים רבים, ובנו מרי אביגד היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הט"ז. עפ"י אחד מכתבי יד אשר העתיק ר' דוד הודפס לאחרונה תאג' (בית דגן, תש"ס...
ר' דוד בן גד חבר שיר - לי צביה עלמה - העוסק בדו שיח שבין השכינה לכנסת ישראל.
לא ידוע זמנו ומקומו.
ר' דוד בן גד הזמין ומימן או אף כתב את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר גבלה שבדרום תימן בשנת קע"ד (1414).
בכה"י קנ"ז דפים, פיה"מ לרמב"ם לסדר קדשים בשפה הערבית כפי שהרמב"ם חיבר. בשוליים הערות על שינויי נוסח וביאורים.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הספר בסייעתא דשמיא בחודש תמוז שנת אתשכ"ה לשטרות (קע"ד - 1414) במדינת גבלה... ונכתב על שם... דוד בר' גד".
במסמכים מן הגניזה נמצאו שמות רבים של נגידי תימן במאות הי"א-י"ג. מן המסמכים קשה לדעת האם ר' דוד בן הנגיד חלפון בן הנגיד מד'מון בן הנגיד חסן בן הנגיד בנדאר היה אף הוא נגיד תימן. עפ"י המסמכים מהגניזה נראה, כי חלפון אביו היה נגיד תימן בשנים ד'תתקי"ב- תתקל"ב (1152-1172), וכי בנו מד'מון היה נגיד תימן בשנים ד'תתקס"ב-תתקע"ח (1202-1218). ולפי זה נראה, כי אם היה נגיד תימן, היה זה בשנים ד'תתקל"ב- תתקס"ב...
ר' דוד בן יוסף היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב קרית אלכ'רבה במחוז ד'מאר שבמרכז תימן בשנת תע"ה (1724). הוא חתום עם ר' חסן בן סלימאן-שלמה על שטר למכירת סידור אשר הועתק בשנת שפ"ד (1624), בי"ז בתשרי שנת בל"ו לשטרות (תע"ה - 1724).
שטר המכירה נמצא ארבעה דפים מסוף כה"י. יתכן והוא חתום כעד ולא בתור מנהיג.
מרי דוד בן יעיש היה חכם באזור נג'ראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב נג'ראן נמצא מצפון לצעדה ולחידאן, והיום הוא בשטחה של סעודיה, אך בתקופות שונות היה הישוב בשטחה של תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ואחת משפחות בערך: עאבץ, עראקי, גמאל, מסעוד, סלוס, האדי, שעבלי, סהואן, צך, חלא, עואוי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע, ששמש רב הקהילה.
...ר' דוד בן יפת העתיק את ספר ההפטריות בישוב כ'מיס בשנת תקפ"ה (1825). הישוב כ'מיס ממוקם מדרום מערב לצנעא, על הציר צנעא-מפחק-מנאכ'ה.
בכה"י ק"כ דפים, ובו הפטריות לכל השנה, פסוק מקרא פסוק תרגום. הוא כותב בקולופון, כי ייחוסו ממשפחת מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. מסורת ההפטריות כמנהג הקדום וכמסורת מהרי"ץ, ובשלוש דפורענותא, בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב ההפטריות הן דח"א -...
מרי דוד בן יצחק היה דיין שלישי בעדן ומראשי הקהילה, בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד באמצע המאה הי"ט בערך.
יחד איתו שימשו בבית הדין ראב"ד מרי יצחק הכהן, מרי יעקב ומרי אברהם. בזמנו שימש נשיא הקהילה ר' בנין משה.
הוא ידוע מתוך ספרו של ר' אברהם בן משה ערוסי - קורא הדורות, המתאר את העיר עדן וחכמיה ברבע הראשון של המאה העשרים. תלמידו הוא מרי שלום בן מנחם משה, רב ראשי וראב"ד...