All

צ'וראני, עואץ בן שלום

מרי עואץ-עודד בן שלום צ'וראני הוא אביו של מרי סעדיה צ'וראני-בן אור. נולד בחרף אלהיגה שמחוז חוגריה בדרום תימן בסוף המאה הי"ט. אני מסתמך על העובדה, כי בנו בכורו, מרי סעדיה, נולד בשנת תרע"ג (1913). מוצא משפחתו מהישוב צ'וראן בני אניס שבמרכז תימן, ומכאן, כנראה, המקור לשם המשפחה.

הוא היה מרי של בית הכנסת בחרף אלהיגה, במקביל למרי עואץ בן חיים הדיין, שהיה המרי של בית הכנסת הראשון בישוב. הוא היה תמיר בגופו, איש אציל ואיש חסד. היה לו קול ערב, ורבים היו באים להאזין לתפילתו.

צ'וראני, שלום בן עואץ

מרי שלום בן עואץ צ'וראני נולד בעיר חרף אלהיגה במחוז חוגריה באמצע המאה הי"ט. הוא אביו של מרי עואץ צוראני (ע"ע קודם), וסבו של מרי סעדיה בן אור- צ'וראני.

הוא ידוע לי מתוך דברי נכדו מרי סעדיה, הכותב, כי סבו שימש ברבנות בדור שלפניו, דהיינו בשליש הראשון של המאה העשרים. הוא היה דיין שלישי בבית דין בראשות ראב"ד מרי חיים יוסף דפתי, והדיין השני מרי שוכר אברהם גוהמי.

הוא הוסמך לרבנות ולדיינות ע"י מרי יעיש מוסא קורין, זקינו מצד אמו של נכדו מרי סעדיה. מרי סעדיה העיד כי שמע מפי דודו, שמרי קורין היה אומר על מרי שלום צ'וראני כי יש לו גוהרא - מרגלית בחרף אלהיגה.

צנעאני, יעקב בן אברהם

ר' יעקב בן אברהם צנעאני העתיק תיקון לליל שבועות והושענות לסוכות בשנת תקנ"ד (1794). לא ידוע מקומו. עפ"י שם משפחתו מוצאו מצנעא, ואחד מאבותיו או הוא עבר לגור בישוב אחר.

בכה"י המקורי שבעים דפים: תיקון שבועות בדפים 1- 32, הושענות לסוכות ופזמונים לשמחת תורה בדפים 33-70, וכן הגדה של פסח בכתיבה שונה מאוחרת יותר, כנראה, בדפים 71-94.

כה"י נעתק במימון ר' מנצור בן עוץ' גראמה. בפזמונים לשמחת תורה נמצאים גם פזמונים כפי שהעתיק מסידורי הדפוס הספרדיים, שאינם נוהגים בפי יהודי תימן, כמו "שלום לבן דודי".

בקולופון בדף 70 כתוב:

צנעאני, אברהם בן צדוק הלוי - אבצ"ן,*

מרי אברהם בן צדוק הלוי צנעאני, המכונה אבצ"ן, נולד באמצע המאה הי"ט. חי בכפר אלעאיאשה שבמחוז רדאע. מוצא משפחתו מצנעא ממשפחת אלשיך. הוא היה תלמיד חכמים ומשורר.

לא מוזכר כי הוא שימש רב העיר ביחאן, ולכן יתכן, ומדובר בשני אישים עם שם זהה מרי אברהם צנעאני ומרי אברהם בן צדוק צנעאני, אשר חיו באותה תקופה ובאותו מחוז רדאע (ע"ע קודם).

בנו, ר' יחיא, כתב ספר הלילות. ע"ע הבא.

צנעאני, יחיא בן אברהם (אבצ"ן)*

ר' יחיא בן מרי אברהם -אבצ"ן צנעאני חיבר ספר הלילות, הנאמרות לאחר השירה ודברי תורה בשמחות. להערכתי, נולד במחוז רדאע לקראת סוף המאה הי"ט, בהסתמך על ההערכה, כי אביו נולד באמצע המאה הי"ט. הספר נכתב במימון ר' צאלח אקצ'ע.

בקולופון כתוב:

"והללויה אשרי כל נקי וטהור מעבירה, ואשר המקביל את פני אלהיו בכל יום בקדושה ובטהרה, ליראה את השם הנכבד והנורא, והללויה. ונכתבה לתשוקת ה"ה הדומה לעץ רטוב גם ה' יתן לו הטוב, יהא חלקו עם לומדי לקח טוב מו"ר צאלח אקצ'ע יש"ל אכי"ר. הצעיר יחיא בכמו"ר אברהים במו"ר צאלח צנעאני".

צנעאני, אברהם הלוי

מרי אברהם הלוי צנעאני נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. הוא חי בעיר רדמאן, מרחק הליכה של יומיים מהעיר ביחאן, הנמצאת ממזרח לעיר המחוז רדאע. ואולי הוא מרי אברהם בן צדוק צנעאני המשורר (ע"ע הבא).

לאחר פטירת מרי שלום יוסף צנעאני רב העיר, נשארה הקהילה בלי שוחט ובלי מנהיג רוחני. בני העיר התארגנו, אספו כסף והביאו את מרי אברהם כדי שישמש שוחט. תחילה עסק בשחיטה, ובהמשך הפך להיות רב הקהילה בכל התחומים. הוא הסמיך לרבנות את מרי שלום מת'אנה, שהיה מנהיג הקהילה בהמשך, ואת אחיו מרי צאלח מת'אנה.

בנו או בנו של מרי אברהם בן צדוק צנעאני הוא מרי שלום צנעאני, רב קהילת אסוודיה שליד רדאע.

צנעאני, שלום בן אברהם הלוי

מרי שלום בן אברהם הלוי צנעאני היה מרי ומנהיג של קהילת יהודי סוואדיה שבמחוז רדאע, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. לא ידוע לי, האם הוא בנו של המשורר מרי אברהם בן צדוק צנעאני או של מרי אברהם צנעאני, מרי של העיר ביחאן ממזרח לרדאע.

בישוב סוואדיה היו רשומים חמישים משלמי מס סמוך לעלייה, כפי שמפורט בספר של ראב"ד העיר רדאע מרי יחיא עומיסי. מתוקף תפקידו היה אחראי גם על איסוף כספי המס לשלטון מהעיר רדאע ומהישובים הסמוכים. קהילת יהודי סוואדיה הייתה ממזרח לרדאע, דרום מזרח תימן, ונמצאים בקבוצת הישובים המכונים יהוד אלמשרק - יהודי המזרח (תימן).

צנעאני, שלום יוסף

מרי שלום יוסף צנעאני נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא הגיע לעיר ביחאן לצורך פרנסה, כנראה, בתחילת המאה העשרים. באותה תקופה נפטר מרי סעדיא קשא, רב העיר, ולא היה מי שיחליפו. בנו ר' יחיא היה מלמד תורה לילדים וסייע בהנהגת הציבור, אך לא היה מוסמך לשחיטה ולהוראה. מרי שלום צנעאני שהיה שוחט מוסמך, היה האיש הנכון בזמן הנכון, והוא החל להיות השוחט, סייע בהנהגת הקהילה ולר' יחיא קשא, ושימש מנהיג הקהילה לאחר פטירת ר' יחיא קשא.

Pages

Subscribe to All