All

קַריַת בַרבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

קרית אלחריקה

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב במאה הי"ט. ר' יפת בן משה העתיק דיואן שירים. לא ידועה שנת הכתיבה, ובקולופון כתוב כי המלאכה הסתיימה בכ"ה בתמוז. בכתב היד קע"א דפים.

בקולופון כתוב:

זה הכותב יפת בן משה בן מ"ו יפת פרחס (פנחס) הב"א יזכיהו לשמחת חתנים ולשורר בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ונשלם בחמשה וכ' לחודש תמוז בקרית אלחריקה. וכל המוצא טעייה אל ידינני לכף חובה, ואשאלה אלהי יזכינו לכתוב עוד אחרים וכל הלועג על זאת יגפנו ה'.

קַריַת חַרַגַ'ה

הכפר נמצא מדרום לאזור מאריב.

שם הכפר ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן לצורך העתקת כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. הוא כתב עוד, כי הכפר היה הראשון באזור חריב בני גבר. הכפר השני באזור הוא עארצ'ה. הוא לא כתב בספרו כמה משפחות יהודיות בכפר, אך הוא מציין כי היו עניים, וכי לא מצא בכפר כלום, כנראה, כתובות עתיקות.

קַריַת חִיַזִי

הישוב קרית חיזי ידוע מכתב יד אשר נכתב במאה הי"ט. בשנה זו העתיק הסופר ר' עמר בן סעדיה את הספר ילקוט דוד. הוא חי בגבל עמר והעתיק בקרית חיזי, ומכאן הערכתי כי קרית חיזי נמצאת ליד גבל עמר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים ונדד ממקום למקום. בכתב היד קנ"ח דפים. נכתב במימון ר' שלום יצחק.

בקולופון כתוב:

נשלמה... (יו)ם שני דהוא תמניא יומין לחדש תשרי שנת במאתא גבל עמר... על שם... סאלם יצחק... והכותב... עמר בכא"ר סעיד מן קרית חיזי.

בתקופה זו נעתק גם ילקוט מדרשים בשם ילקוט חכם לרב דוד בן הירץ פיזנר. בכתב היד נ"ו דפים. הסופר הוא ר' סעדיה.

קַריַת בְרַאקִיש

אזור בראקיש היה באזור אלג'יל מצפון מזרח לצנעא.

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי בשנים תצ"ה-תצ"ח (1735-1738). הוא העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תצ"ה, ואת השו"ע טור יורה דעה בשנת תצ"ח. להלכות שחיטה הוא חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה ספרותית מקובלת בתימן. בכתב היד קפ"ד דפים. לאחר הקולופון הראשון הוא העתיק "זפה" שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה.

בקולופון של השו"ע כתוב:

קַריַת בַקְעָה

הכפר ממוקם בין צנעא לקרית אלקאבל.

שם הכפר ידוע מספרו של ר' יעקוב ספיר, אשר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859. בשנה זו מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות בערך. ספיר כתב בספרו, כי בדרכו לקרית אלקאבל לן בלילה בכפר קרית אלבקעה, ואכל בבית האבלים בגמר השבעה. לא ידוע שם המשפחות.

קַריַת אַצֻפַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונותר בו בית כנסת גדול, אשר חציו היה חצוב בסלע, וחציו היה בנוי מאבנים.

אין ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

Pages

Subscribe to All