All

שַלִיל

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר עשר משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב בוני ובנו אברהם ארבע ריאל, זאחר בוני ריאל ורבע, מוסא בוני ובניו מוסא ומסעוד, צאלח צברי, יחיא צברי ריאל ורבע, יחיא בן מוסא עראקי שש ריאל, מעיץ' ד'יבאן ריאל, סעיד אכתאפי ריאל, סאלם צעטי שתי ריאל ויחיא קהא ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש משפחות יהודיות בערך, רובן ממשפחת בוני.

שיד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

למחנה העולים גאולה, שליד עדן, הגיעו 11 יהודים, אך עלו לארץ בעלייה הגדולה ששה יהודים, וחמשה נוספים נפטרו במחנה. ששה זכרים, וחמש נקבות. כולם ילדים. שם המשפחות: ביצ'אני, הרון, יחיא, לולוי, שוחם, שרעבי, ושם המשפחות הקודמים: יוסף, מליחי וצ'אהרי. ביב': נחשונים ע' 373

שִיהַלִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. לא ידוע שם המשפחות.

שַיְחַאן

בסמוך לכפר שיחאן היה הכפר קלת אליהוד או יהודי. שם הכפר ידוע מספרו של ר' חיים חבשוש, אשר נסע לצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא היה בדרכו אל הכפר מלח, ובדרך ההרים הגיע לשיחאן. במקום מצא חבשוש כתובות בערבית ומעט כתובות עבריות. משמע, שחיו במקום יהודים בתקופה מסוימת.

שֵיך עוּתְמַאן

העיירה נמצאת במרחק של עשרים ק"מ בערך מצפון לעדן. היא נמצאת על הציר המרכזי מתעיז לעדן.

הקהילה היהודית במקום התפתחה מאוד רק בסוף המאה הי"ט, על ידי יהודים מהגרים מתימן ומעדן. העיירה היתה בחסות הבריטים, וחלק מהיהודים קיבלו חסות זו. רוב תושבי העיר היו מוסלמים.

שִיעַב אַס סוֹבַע

כפר מעל גדס מצד דרום.

עפ"י המסורת שבפי זקני גדס, מוצא יהודי גדס מכפר שעיב אס סובע, שתרגומו: ערוץ האריות. נחשב ריש גלותא, דהיינו מקום בו התיישבו היהודים בראשית גלותם בתימן.

ניתן להעריך, כי יהודים חיו בכפר לפני אמצע המאה הי"ז, זאת בהסתמך על העובדה, כי יהודים התיישבו בגדס קודם לשנת תי"א-1651.

שֵיעַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות, ממשפחות פנחס וחדאד.

שִיעַנִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת או שתי משפחות יהודיות. לא ידוע שמותיהן.

שַכַאמִי

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.

שַעְב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) ראשי הקהילה היו ר' עמראן ור' עואץ'. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הכפר ידוע משליחותם של השד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן ור' יוסף מצ'מון חאפדי. השד"ר היה שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חיים בירושלים, והגיע לאסוף תרומות בתימן. הם הגיעו לשעב, ושני המנהיגים יעצו להם שלא ללכת לנהם ולשראע מפני הסכנה, ובתמורה הם יגבו את התרומות ממקומות אלו. ר' יוסף סירב ונסע, ובדרך שלושה שודדים הכוהו ושדדו את כספו ואת חמורו.

עיין עוד הערכים הבאים.

Pages

Subscribe to All