All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) ראשי הקהילה היו ר' עמראן ור' עואץ'. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הכפר ידוע משליחותם של השד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן ור' יוסף מצ'מון חאפדי. השד"ר היה שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חיים בירושלים, והגיע לאסוף תרומות בתימן. הם הגיעו לשעב, ושני המנהיגים יעצו להם שלא ללכת לנהם ולשראע מפני הסכנה, ובתמורה הם יגבו את התרומות ממקומות אלו. ר' יוסף סירב ונסע, ובדרך שלושה שודדים הכוהו ושדדו את כספו ואת חמורו.

עיין עוד הערכים הבאים.

במאות הי"ט והעשרים חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע כמקום לידתו של מרי דוד בן ישראל צאירי, אשר נולד בכפר בשנת תרכ"ב-1862. הוא שמש דיין באזור מכלף. בשנת תר"ע-1910 ארגן קבוצת עולים, כשלושים משפחות מהאזור, ועלו לארץ. העולים התיישבו בזכרון יעקוב, חדרה, יבניאל ובכנרת. הם גורשו מכנרת, ובשנת תר"ץ-1930 הקימו את כפר מרמורק שברחובות.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, לפני גל העלייה, ואחריה.

הכפר נמצא ליד הכפר חביל אלגלב, מדרום לקעטבה, גבול השטח החסות שהיה בשליטת הבריטים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

הכפר נמצא ליד בני עבאס.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות: שכר יוסף ושני בניו, חסן שוכר ואחיו סלימאן שוכר, יחד עם אביו של אפרים יעקוב, מהדיר הספר על יהודי חוגריה.