All

תַנְעֵם

העיירה בגבול נפת בני חשיש.

תנעם נחשבת אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן, והיא נחשבת ריש גלותא, דהיינו, הישוב הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. בעבר הרחוק היו בצנעא ובתנעם בלבד בתי דין קבועים וסמוכים, ועליהן נאמר: @44כי מצנעא תצא תורה ודבר ה' מתנעם@55.

הקהילה נודעה בריבוי תלמידי חכמים לאורך כל הדורות. מתנעם מצאתי כתבי יד עתיקים רבים, כדלקמן.

תַעִיז

מחוז תעיז הוא אחד המחוזות הגדולים של תימן. במחוז תעיז הנפות הבאות: חשא, אחדוף, מאויה, עודיין, שרעב, חוגריה, צ'אלע, גנדיה, שמיר ועוד. העיירות המרכזיות שבמחוז: קעדה, מאויה, מסאגיד, מקבנה, רונה, רובע, ראהדה, תרבה, ועוד.

במחוז יותר ממאתים ישובים בהם חיו יהודים. נפת שרעב, היא הנפה המפורסמת ביותר במחוז תעיז, ולעיתים, נדמה כי השם שרעב נפוץ יותר מאשר תעיז, וכאשר כתוב או נאמר שרעב, מתכוונים למעשה לתעיז.

תַעִיז

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

תַעִיז

בעבר חיו יהודים בכפר, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

תַעִזְיֵַיה

נראה, כי שם זה שמש כינוי לתעיז.

חכמים ומנהיגים חברי בית הדין מדרום תימן, שלחו מכתב לרב קוק בשנת תרע"ג-1913, ובו קבלו על הגלות ועל השנאה שגברה בגלל העלייה, גזל ממונם, קיפוח פרנסה ורדיפת הדת, בהם נאסר להגביה את הקול בתפילה ובלימוד תורה, ונאסר לתקוע בשופר. הם מבקשים סיוע לעלייה.

חתומים חברי בית הדין של הישוב עודן: מרי חסן בן והב, מרי דאוד בן יצחק, מרי אהרון בן יחיא ומרי סאלם בן דאוד. כמו כן חתומים בית דין של תעזייה: מרי שמואל בן חיים, וכן בית דין של די סופל: מרי שוכר- יששכר בן יהודה מחרבי, מרי עואץ' בן סעדיה ומרי חסן נסים בן דאוד והב.

תרג'

הישוב במרחק של תשעה ימי הליכה מצפון לצעדה, במרחק של ארבעה ימי הליכה ממכה. בתקופת הגאונים אזור זה היה בתימן, ולאחר שנת תרצ"ד-1934 אזור זה   עבר לשליטת הסעודים.*

שם הישוב ידוע ממסמכי הגניזה הקהירית. המסמך, אשר פרסם גויטין, הוא מכתבו של אחד הגאונים מבבל אל נציג ישיבות הגאונים בעסיר שבתימן, מרי שלמה בר זטא, מהמאה הי' או י"א, עפ"י הערכה. לא ידוע שמו של הגאון. תוכן המסמך עוסק בכעסו של הגאון על היהודים בתימן, אשר הפסיקו לשלוח את התרומות לישיבתו של הגאון, אלא העבירו לישיבות גאונים אחרות.

להלן קטע מהמסמך:

צאשרד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: זכר אחד ונקבה אחת. ילדה אחת, כנראה, והשני מעל עשרים שנה, כנראה, צורף. שם המשפחות: עראמי, ושם המשפחה הקודם: סטאחי.

תִשְדַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: בוני, ירימי, צעדי, צברי ויעקוב.

יתכן והכוונה לכפר תשתאן. עיין ערך.

תרת'

יתכן והכוונה לישוב תראת'. עיין ערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת אשתר. שם המשפחה הקודם: לוי.

תֻרְבָּה

נראה, כי מדובר בישוב תורבת עמאר. עיין ערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: לוי, יעיש, ועוד.

Pages

Subscribe to All