All

המשפחה המרכזית בכפר היתה משפחת נגאר. ממשפחה זו גדלו במקום עשרות חכמים במהלך השנים, אשר התפזרו באזור. אחד עבר לירים ושינה את משפחתו לפנחס, חלק עברו לאזור ביחאן וכונו ביחאני, וחלק למקומות שונים.

רב מחוז רדאע האחרון, מרי יחיא עומיסי, נשא לאשה את מרת שמחה בת מרי שוכר נגאר. רעייתו של מרי שוכר היא שמס בת מרי נסים צ'אהרי, אחיו: מרי מנצור נגאר ומרי צאלח וכן מרי יעקוב אביו של מרי מחפוץ' נגאר, עברו בהמשך לגור בעיר רדאע.

לאחר פטירת מרי מנצור נגאר בשנת תרפ"ח-1928, עזבו יהודי המקום את הכפר. מרי עואץ, מרי צאלח, מרי מחפוץ' ומרי סאלם, כולם ממשפחת נגאר, עברו להתגורר בעיר רדאע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כחמישים משפחות יהודיות. כשליש מהתושבים היו צאצאי יהודים מומרים. עפ"י מסורת זקני הישובים בית עד'אקה וחגה, מדובר ביהודים שהמירו את דתם בשנת ת"ס-1700, כאשר קם מלך חדש במערב תימן וכפה ואנס את היהודים להמיר את הדת. חלק נהרגו על קידוש השם, חלק ברחו וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. חלק מאלו שהמירו את הדת בעיקר בכפרים שליד בית עד'אקה, לא חזרו ליהדות, ונשארו כקהילה עצמאית, שכן הם התנתקו מהקהילה היהודית אך לא הצטרפו למוסלמים. הם התחתנו בינם לבין עצמם בלבד, עדותם לא התקבלה בבית המשפט של המוסלמים, ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.