All

צ'הראת

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'הראת שלוש או ארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) מפורטים שמות התורמים: מחבוב חבישי ריאל, בנו שלום חבישי ארבע ריאל, הגב' סלוה בת יוסף עזירי שלוש ריאל וכ'אדיה בת הארון שתי ריאל.

קִהְלַאן

הכפר נמצא במרחק של ארבע שעות הליכה בערך מהישוב דמת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות יהודיות בערך: קריטי, חדאד, בנא, יעיש, מוסא, ישועה, ועוד.

הכפר הוא המקור לשם המשפחה קהלאני.

קַרְיֵה (קוריה)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות. לא ידוע לי שמות המשפחות.

קרית ואדעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לישוב: ואדעה.

קַרְיֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כחמישים משפחות יהודיות. כשליש מהתושבים היו צאצאי יהודים מומרים. עפ"י מסורת זקני הישובים בית עד'אקה וחגה, מדובר ביהודים שהמירו את דתם בשנת ת"ס-1700, כאשר קם מלך חדש במערב תימן וכפה ואנס את היהודים להמיר את הדת. חלק נהרגו על קידוש השם, חלק ברחו וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. חלק מאלו שהמירו את הדת בעיקר בכפרים שליד בית עד'אקה, לא חזרו ליהדות, ונשארו כקהילה עצמאית, שכן הם התנתקו מהקהילה היהודית אך לא הצטרפו למוסלמים. הם התחתנו בינם לבין עצמם בלבד, עדותם לא התקבלה בבית המשפט של המוסלמים, ועוד.

קַאִימַת אבן חֻבֵיש

שם הכפר קאימה שבאזור חוביש ידוע לי מכתב יד משנת קס"ט-1409. בשנה זו העתיק הסופר ר' משה בן עמרם בן נצר את התורה וההפטריות. בכתב היד תי"א דפים. עם מסורה קטנה וגדולה, מחברת התיגאן ועוד.

בקולופון כתוב:

משה בן עמרם אבו נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש.

ברשימת הישובים של גויטין כתוב ישוב בשם קאימה באזור חובישייה, ונראה, כי הכוונה לישוב זה, הנמצא בנפת חוביש.

לפי זה נראה, כי עד העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַצְר גַמְדַאן

מבצר גמדאן הוא מבצר קדום המכונה "מבצר המדינה", על שם מלך ממלכי שבא.

המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם עד שנת תרס"ה-1905.

לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

Pages

Subscribe to All