All

הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מד'מאר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות יהודיות בכפר, כולן ממשפחת שאער (משורר). רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים היה מרי חסן שלום שאער. עוזרו ר' יהודה שלמה שאער. אביו עלה לארץ בשנת תר"ץ-1929. יהודי הכפר היו קדרים. גביית המס נעשתה על ידי חוכר המס יחיא וג'ימה מהישוב אלרבעה.

מבצר צ'פיר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ג-1893. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

המבצר משמש בית סוהר מחוזי, ומרדכי יצהרי כתב בספרו כי הוא נכלא במבצר זה.

המקום היה מרכז שלטוני.

רצהבי פרסם את האגרת אשר שלחו יהודי צ'וראן ליהודי חברון בשנת תמ"ד-1684, בנושא גלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע בודאות האם הכוונה לישוב שבנפת אנס, אך נראה כי מדובר בנפת אנס, בהתבסס על העובדה, כי הם גלו באופן אישי, בגופם ובעצמם למוזע.

בשנת תס"ד-1704 נכתב סידור תפילה בישוב נסמי שליד צ'וראן, כפי שכתב הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי. עיין ערך נסמי.