All

עַשַאש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 3 זכרים, 4 נקבות, 2 רווקים, 2 נשואים, אלמנה אחת ויתום אחד. גיל העולים: 3 נערים, 2 מעל עשרים, אחד מעל שלושים ואחד מעל ארבעים שנה. אחד התפרנס מנפחות, ושתי נשים מקליעת סלים.

שם המשפחות: הלוי, יהודה, טירי ומועץ.

צַ'מַאדִי

הכפר נמצא ליד די ארואח.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות, ממשפחות אחרק ופנחס.

קַריַת בַקְעָה

הכפר ממוקם בין צנעא לקרית אלקאבל.

שם הכפר ידוע מספרו של ר' יעקוב ספיר, אשר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859. בשנה זו מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות בערך. ספיר כתב בספרו, כי בדרכו לקרית אלקאבל לן בלילה בכפר קרית אלבקעה, ואכל בבית האבלים בגמר השבעה. לא ידוע שם המשפחות.

צרם בני קיס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַצְר גַמְדַאן

מבצר גמדאן הוא מבצר קדום המכונה "מבצר המדינה", על שם מלך ממלכי שבא.

המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם עד שנת תרס"ה-1905.

לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי.

צַאהִר

צ'אהר הוא אזור בנפת ביצ'א ולוודר.

רוב יהודי במקום מקורם בביצ'א, ורובם היו ממשפחת זכריה. עפ"י המסורת של זקני האזור, היהודים הראשונים הגיעו למקום מחבאן, כתוצאה ממגפה. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר הספר שו"ת הרש"ז. רוב היהודים היו צורפים, ולרבים מהם היו אדמות אותם עיבדו. היהודים חיו בלב השכונה המוסלמית.

באזור היו שלושה בתי כנסת. הישוב היחיד באזור בו חיו יהודים היה אלשהור.

קַלְעֵה

הכפר מצפון לגבל ראזח וממערב לסאקין.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 23 יהודים: 13 זכרים, 10 נקבות, 13 נשואים, אלמנה אחת ואחד נפטר במחנה. גיל העולים: 8 ילדים, 2 נערים, 5 מעל עשרים, 6 מעל שלושים, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שבעים שנה. מקרה אחד של ביגמיה. הגברים התפרנסו: 2 בחקלאות, 2 במסחר, 2 בנפחות, אחד ברפדות, ושבע נשים בקליעת סלים.

שם המשפחות: ד'מארמרי, ערג'י, צברי, ושם המשפחה הקודם: דיבאן, נסים, עראקי, קהלאני ותראבן.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. האזור הררי, ומשופע מעיינות אשר זרמו לברכת אגירה. בכפר היו שני בתי כנסת, וראש הקהילה היה ר' יחיא מונגם. היו יהודים בעלי אדמות שעיבדו בעמצם את שדותיהם, וגידלו: דגנים, קטניות, תירס, דורה ועוד.

נראה, כי מדובר בכפר פגרה שבנפת עוד שבמחוז אב, שם חיו עשרות משפחות.

עיין עוד ערך הבא.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

צובאעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All