סמוך לעלייה הגדולה לארץ בכל נפת נגראן חיו היהודים בששה כפרים: צאגר, חצן, גורבה, מרטה, צחצ'ה ואבו גבאר. בכל האזור עשרים ותשע משפחות, 117 נפש בערך.
בכפר חיו ארבע משפחות יהודיות: 4 גברים, 8 נשים, 6 בנות, ושני בנים.
בספרו של הרב שלום מנצורה מפורטים כל האירועים שעברו על יהודי נגראן בשנת תש"י-1950, בזמן העלייה לארץ. השלטון הסעודי שדד את כל רכושם בסך 480,13 ריאל, וכי כל היהודים מנו כמאה וחמישים נפש. בספר מפורטות התכתובות עם מנהיגי הקהילה.
