All

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. כל הקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ בשנת תרצ"ד-1934. עפ"י הרב סעדיה חוזה היה בכפר הרכב בית דין.

השם אלפיוש ידוע לי בהקשר לעליית הרב סעדיה חוזה בדרכו לעדן.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.

צ'אהר הוא אזור בנפת ביצ'א ולוודר.

רוב יהודי במקום מקורם בביצ'א, ורובם היו ממשפחת זכריה. עפ"י המסורת של זקני האזור, היהודים הראשונים הגיעו למקום מחבאן, כתוצאה ממגפה. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר הספר שו"ת הרש"ז. רוב היהודים היו צורפים, ולרבים מהם היו אדמות אותם עיבדו. היהודים חיו בלב השכונה המוסלמית.

באזור היו שלושה בתי כנסת. הישוב היחיד באזור בו חיו יהודים היה אלשהור.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הכפר ידוע לי מהפוגרום שעשו הערבים ביהודי שייך עותמאן ביום רביעי כ' בכסלו תש"י. בפוגרום נרצחו ששה עשר יהודים, ואחד מיהם הוא סאלם יחיא תירם מכפר צהבאן שבאזור נכלאן. בן ל"ה שנים, והותיר אחריו אשה וילד אחד.