All

צַ'בַעַאת

עפ"י גויטין הכפר נמצא בנפת בני בהלול הסמוכה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'בעאת ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יעקוב שונם שש ריאל, אחיו שלום שונם שלוש ריאל, בנו סעיד שונם שלוש ריאל, אברהם שונים ובניו אברהם ויוסף.

במקום נוסף בפנקס כתוב, כי יוסף בן יעקוב שונם ובנו סעיד תרמו שתי ריאל, ואחיו שלום שונם תרם ריאל. נראה, שתרמו פעמיים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת שונם.

צַיְפַאן

שם הכפר ציפאן ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תקע"ג-1813, בנשואי שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ'. חתום על הכתובה, כנראה, מנהיג הקהילה: ר' ראובן בן יצחק גברא. הוא מקדמוני משפחת גברא, לאחר הוספת שם המשפחה. קדם לו סאלם גברא המוזכר במסוודה-פנקס בית דין, ביום רביעי כ' באדר בע"ו-תקכ"ה-1765.

עפ"י המסורת של זקני המשפחה, מוצא משפחת גברא מהישוב מהאצר שבנפת חאשד, מצפון לצנעא, ובמאתיים השנים האחרונות שלפני העלייה הגדולה לארץ עברה המשפחה להתגורר בישוב סוד שליד עמראן. עפ"י מסורת זו אני מעריך, כי הכפר ציפאן נמצא באזור מהאצר או עמראן, שניהם מצפון לצנעא.

צַוַאדַחָה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צואדחה תשע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד רדאעי ובנו עואץ' רבע ריאל, מרי סעיד לדאני המכונה אלג'יאר ובניו יוסף שמעון ודאוד ריאל, מרי דוד מחזרי ובנו אהרון ריאל, חיים דאוד ובניו יחיא סאלם שמעון ויוסף חצי ריאל, סאלם סעיד ובניו יחיא וסלימאן רבע ריאל, מחפוץ' דאוד ובניו יחיא סעיד דאוד וחיים רבע ריאל ויחיא יוסף.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד רדאעי, מרי סעיד לדאני ומרי דוד מחזרי.

צ'וּעַמַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת, משפחת דאוד.

צְ'וַאלִע

העיירה נמצאת במרחק של חצי יום הליכה מעמראן.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה צ'ואלע שלושים ושתיים משפחות בערך.

צנע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר צנה. עיין ערך.

צֻחְבַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'אפר

אזור צ'אפר נמצא מצפון לחריב וביחאן.

שם האזור ידוע מספרו של ר' חיים חבשוש, כמקום ממנו הביאו מלח לרחבי תימן. כנראה, שלא חיו יהודים במקום.

צֻ'רַאב (צ'וראב)

באזור סר היו הישובים: רגאם, צפא, צובאחה ועוד. לדעת גלעד צדוק, הכוונה לכפר סורב.

הישוב היהודי במקום ידוע לי מהמאה הט"ז.

בשנת אתתע"ה-שכ"ד-1564 נעתק מדרש הגדול בישוב צ'ראב. לא ידוע שם הסופר. המדרש לחומש ויקרא, ולפני פרשת אחרי מות כתוב:

בחדש אייר שנת אתתע"ה שנין לשטרי במאתא צ'ראב.

בשנת שנ"ו-1596 נמכר כתב יד בצ'ראב, כתב יד אשר העתיק מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם ר' בניה, בשנת רצ"ב-1532. כתב היד הוא מדרש אלציאני לנביאים ראשונים. חתומים על שטר המכירה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' סעדיה בן יחיא ור' שלום בן זכריה.

Pages

Subscribe to All