All

צארה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'הראת

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'הראת שלוש או ארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) מפורטים שמות התורמים: מחבוב חבישי ריאל, בנו שלום חבישי ארבע ריאל, הגב' סלוה בת יוסף עזירי שלוש ריאל וכ'אדיה בת הארון שתי ריאל.

פוּדַעִיָיה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. כל הקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ בשנת תרצ"ד-1934. עפ"י הרב סעדיה חוזה היה בכפר הרכב בית דין.

צַאפִיָיה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צאפייה שתיים או שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח בן סעיד קפרי ובנו דאוד ריאל, ויוסף קפרי.

צַאפֵח

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: מוסא, שמעון, חאזי, סלימאן ועוד.

פוּקֶה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר פוקה, הנמצא ליד תרבה, העיר המרכזית בנפת חוגריה.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צֻבֵירָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונראה, כי הוא היה כפר של מוסלמים.

צַ'אלִע

צ'אלע הוא מרכז שלטוני. הישוב נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לעדן, ממזרח לעיר תעיז. בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ בשטח החסות הבריטי, סמוך לשטח האימאם.

עפ"י גויטין, בנפת צ'אלע היו עשרה כפרים בהם חיו יהודים.

הישוב צ'אלע ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בשו"ת פעולת צדיק נשאל מהרי"ץ, הרב הראשי של תימן, בנוגע לקידושי אשה על ידי עדים קרובים, מיהודי הישובים ג'חאף וצ'אלע. אין תאריך בתשובה, ולדעתי, התשובה נכתבה לפני תקל"ט-1779.

מרי דוד, נכדו של מהרי"ץ, העתיק בתחילת המאה הי"ט, כנראה, לפני שנת תקצ"ט-1839 את סידור מהרי"ץ, על פי הזמנת ר' מעוצ'ה יחיא מצ'אלע.

Pages

Subscribe to All