All

צֻבֻל צֻבַר

הכפר נמצא במרחק של שש שעות הליכה ממזרח לעיר רדאע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַ'אַהַרָה

בעבר חיו יהודים בכפר, ועפ"י המסורת שבפי יהודי האזור, הישוב היהודי פסק מלהתקיים בכפר עקב הרעב הכבד שהיה בתימן בשנת תרס"ה-1905. כל יהודי הכפר נפטרו, ומאז לא חודש הישוב היהודי.

סמוך לעלייה הגדולה לא חיו יהודים בכפר.

צב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונראה, כי הוא היה כפר של מוסלמים.

צאק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות.

צ'אהיר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צאשרד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: זכר אחד ונקבה אחת. ילדה אחת, כנראה, והשני מעל עשרים שנה, כנראה, צורף. שם המשפחות: עראמי, ושם המשפחה הקודם: סטאחי.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. האזור הררי, ומשופע מעיינות אשר זרמו לברכת אגירה. בכפר היו שני בתי כנסת, וראש הקהילה היה ר' יחיא מונגם. היו יהודים בעלי אדמות שעיבדו בעמצם את שדותיהם, וגידלו: דגנים, קטניות, תירס, דורה ועוד.

נראה, כי מדובר בכפר פגרה שבנפת עוד שבמחוז אב, שם חיו עשרות משפחות.

עיין עוד ערך הבא.

פַגַרַת אלעוּד

באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים. הדרך לכפר היתה קשה, והחלה עם חציית נהר בנא, עברה כולה בשטח הררי עד לפסגה, שם ניצב הכפר. היהודים היו גבוהים חסונים כיאה לאנשי ההרים, והערבים כיבדו אותם.

הקהילה היהודית מנתה שלושים משפחות יהודיות בערך. המשפחות העיקריות בכפר: בני עיש, בני מת'נא, ובראשם מרי יחיא מת'נא. לרובם היו אדמות, והשוק השבועי התקיים ביום שישי. יוסף סאלם היה סוחר גדול, ואחיו מרי חסן סאלם היה תלמיד חכמים. אחד מיהודי הכפר היה מרי דוד שלום עודי, אשר התגלה כשומר אמיץ במחנה גאולה.

צַאפִיָיה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צאפייה שתיים או שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח בן סעיד קפרי ובנו דאוד ריאל, ויוסף קפרי.

Pages

Subscribe to All