All

צ'בוה

שם הישוב ידוע לי מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר, ומ"מ, סמוך לעלייה לא חיו יהודים במקום.

צַעַדַה

מחוז צעדה הוא המחוז של צפון תימן. בצעדה נמצאות הנפות הבאות: כ'ולאן (נפה בשם זה נמצאת גם ממזרח לצנעא), סחר, גמעה, ואדעה, ואילה, המדאן, בני בחר, סופיין, דהם, ברט ונגראן, היום בתחום סעודיה.

בכל מחוז צעדה לא היו קהילות יהודיות גדולות, ואולי לא חיו יהודים רבים במחוז אף בתקופות קדומות. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכל המחוז אלף יהודים בלבד, ויש המעריכים באלף וחמש יהודים.

צַ'חְיַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'חיאן ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יוסף צ'חיאני ובנו אברהם וכן סאלם צ'חיאני.

במקום נוסף כתוב בפנקס, כי יוסף צ'חיאני תרם שתי ריאל, בנו אברהם ריאל ורבע, והנשים: נצ'רה בת דאוד ריאל ותרנגה בת יחיא ריאל ורבע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: יוסף ולוי.

מקור שם המשפחה ד'חיאני, מכפר זה.

צאפייה

עפ"י גויטין הכפר נמצא באזור גובאן, ממזרח לבעדאן, סמוך לגבול מחוז רדאע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דמתי.

צוק

יתכן ושם הישוב: סוק. עיין ערך.

שם הישוב צוק ידוע לי מכתב יד משנת תי"ג-1653. בשנה זו העתיק הסופר ר' אהרון בן אברהם מליחי קובץ בהלכות שחיטה: הלכות הרמב"ם, שו"ע, פירוש ועוד. בכתב היד קט"ו דפים.

בקולופון כתוב:

נשלמה זאת השחיטה... בארבעה בשבא דהוא שתה יומין לירח אדר שני שנת אתתקס"ד שנין לשטרי (תי"ג- 1653) במאתא אלצוק... ונכתבה על שם... אהרן בן אברהם המכונה אלמליחי.

צלאחית

בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי סעדיה בן עואץ' אחרק. נולד בכפר ג'רין בשנת תרנ"ח-1898, ולאחר העלייה הגדולה לארץ התיישב במושב שתולים שליד אשדוד. נפטר לפני אב תשמ"ח-1988.

שם הכפר ידוע לי גם ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.

צַיְפַאן

שם הכפר ציפאן ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תקע"ג-1813, בנשואי שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ'. חתום על הכתובה, כנראה, מנהיג הקהילה: ר' ראובן בן יצחק גברא. הוא מקדמוני משפחת גברא, לאחר הוספת שם המשפחה. קדם לו סאלם גברא המוזכר במסוודה-פנקס בית דין, ביום רביעי כ' באדר בע"ו-תקכ"ה-1765.

עפ"י המסורת של זקני המשפחה, מוצא משפחת גברא מהישוב מהאצר שבנפת חאשד, מצפון לצנעא, ובמאתיים השנים האחרונות שלפני העלייה הגדולה לארץ עברה המשפחה להתגורר בישוב סוד שליד עמראן. עפ"י מסורת זו אני מעריך, כי הכפר ציפאן נמצא באזור מהאצר או עמראן, שניהם מצפון לצנעא.

צַנַע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All